שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter

אונאת הגר – עובדות ודעות

צוריאל חלמיש
חוקר הלכה בישיבת הר ברכה

לפני כתריסר שנים נתחוללה סערה ציבורית סביב גיורי מערך הגיור הממלכתי, שנערכו לפי גישה שהוביל הרב חיים דרוקמן, ראש המערך באותן שנים. העניין הציבורי התמקד בגיורים שנעשו במסגרת צה"ל, שהותקפו בטענה שנעשו שלא כהוגן.

הכרעתו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל בחורף של שנת תשע"א (2011) כי הגיורים כולם תקפים, הובילה להנמכת הלהבות, והגיורים כולם אושרו סופית ברבנות הראשית ובמערך הגיור.

אולם גם לאחר חתימת האירוע, נותרו מחלקות נישואין במועצות דתיות בארץ בהן רשמי הנישואין – רבנים בעלי תפקיד רבני ממלכתי רשמי מחייב – לא היו מוכנים להכיר בגיורי מערך הגיור. הם עשו דין לעצמם. חרף חובתם לקיים את החוק וחרף חברותם בגוף שאישר את הגיורים, הם מנעו ממי שהתגייר במסגרת גיורי צה"ל להינשא. מדובר כמובן ברבנים הנמנים על הציבור הליטאי, שגישתו ההלכתית עצמאית ומחמירה.

המצב הזה נמשך זמן רב מדי. שנה וחצי, עד הקיץ של שנת תשע"ב, יולי 2012. עד אז, וחרף עתירה לבג"ץ שהוגשה כחודשיים לאחר אותה הכרעה דרמטית של הרב עובדיה, נתאפשרה במדינת ישראל תחת חסות רשמית של הרבנות הראשית לישראל מדיניות של אונאת גרים. יד ימין גיירה אותם, ויד שמאל הטיחה בהם שהם עדיין גויים, או לפחות גרים גרורים הקשים לישראל כספחת.

לבסוף פתרה המדינה, כלומר הראשון לציון הרב עמאר, ופקידי משרד הדתות, משרד המשפטים ומערך הגיור, את הסיפור. מעתה הוסמכו ארבעה רבנים ייחודיים – בראש פינה, נהריה, עמק יזרעאל וגוש עציון – אשר יעסקו ברישום נישואי מתגיירים שמחלקות נישואין במועצות דתיות מסוימות מסרבות להשיא אותם. נכון אפוא לתקן: המדינה לא פתרה את הבעיה אלא עקפה אותה.

היום העניין כולו הוא בגדר חדשות ישנות. "חוק צהר" שנחקק בתחילת שנת תשע"ד (אוקטובר 2013) פתח את אזורי הרישום לנישואין, ולאחר שנות מסמוס, החל משנת תשע"ו (2016) כל מי שרשם הנישואין בעירו מקל ראש בגיורו – ובהחלט ישנם רשמי נישואין שדוחים גיורים ממערך הגיור הממלכתי – יכול לפנות לעיר הסמוכה. בנוסף, בתוך מערך הגיור הממלכתי הוקמה מחלקת נישואין המטפלת בנישואי הגרים, אפילו ללא תשלום אגרה. ברוך ה'.

עם זאת אני סבור שיש באפיזודה זו גם עניין עכשווי. לפני מספר שבועות התרה הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו שליט"א, כי מתווה הגיור שמקודם בימים אלה עשוי לגרום לאונאת גר. "אתם מבינים מה משמעות הדבר?", שאל, "שיעמוד יהודי בבית כנסת והגבאי יגיד לו: 'רגע אתה יהודי, תראה לי את תעודת הגיור שלך'. והוא יצטרך לראות אם זה תעודת גיור של מערך הגיור – והוא יקבל, ואם זאת תעודת גיור לא של מערך הגיור – לא יקבל את האדם. זה נקרא להונות את הגר".

במילים אחרות, הרב לאו תובע מרבנים שלא לממש את עמדתם ההלכתית המקילה בהלכות גיור, בשל העובדה שלאחר מעשה ולאחר זמן יעמדו רבנים אחרים בעלי גישה מחמירה, יערערו על הליך הגיור כולו, יביישו את הגרים ויגרמו חלילה לעבירה חמורה של אונאת גר.

ובכן, כאמור גם היום יש רשמי נישואין בתוככי הרבנות הראשית לישראל שלא מקבלים את גיורי המערך הממלכתי, ונימוקם עמם. האם מערך הגיור הממלכתי חדל בשל כך מלגייר? בוודאי שלא. ובמשך אותה שנה וחצי (לפחות, מפני שהסיפור החל מספר שנים קודם להכרעה הסופית של הרב עובדיה), האם חששו בתי דין בישראל מלגייר, שמא יחוללו רשמי נישואים אונאת גרים? ברור שלא.

כך הדעת נותנת, שלא נכון להשהות גיורים עד שהחולקים עליהם ישתכנעו באמיתותם. מאז ומעולם היו מחלוקות בהלכות גיור. הבעיות במקומן עומדות, אבל הערך הגדול בגיור גם הוא במקומו עומד, ולעתים אף יש צרכים חיוניים דחופים, צרכי הכלל וצרכי הפרט. אין לחשוש ממחלוקתם של מי שאינם מסכימים, ובעיות שתיווצרנה – מתקנים. כאמור, כך פעלה הרבנות הראשית בעבר הלא רחוק.

בדבריי כאן אין מטרתי להביע עמדה בשאלת אופן הגיור הראוי. דבריי ממוקדים בעניין צר אחד: הטענה שאונאת גרים שעשויה להתרחש אמורה לגרוע מרבנים לגייר. על פניו אין הדברים כן, אלא – כפי שציינתי במאמר קודם על גיור בידי רבני ערים – מאז הלל ושמאי בימי הסנהדרין, פעלו ופועלים בתי דין לגיור בתנאי מחלוקת רבניים, ואף על פי כן לא נמנעו הללו מלגייר מחשש שמא יותקפו הגיורים. ותלמידי חכמים מרבים שלום בעולם.

 

פורסם באתר ערוץ 7.

אונאת הגר – עובדות ודעות

צוריאל חלמיש
חוקר הלכה בישיבת הר ברכה

לפני כתריסר שנים נתחוללה סערה ציבורית סביב גיורי מערך הגיור הממלכתי, שנערכו לפי גישה שהוביל הרב חיים דרוקמן, ראש המערך באותן שנים. העניין הציבורי התמקד בגיורים שנעשו במסגרת צה"ל, שהותקפו בטענה שנעשו שלא כהוגן.

הכרעתו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל בחורף של שנת תשע"א (2011) כי הגיורים כולם תקפים, הובילה להנמכת הלהבות, והגיורים כולם אושרו סופית ברבנות הראשית ובמערך הגיור.

אולם גם לאחר חתימת האירוע, נותרו מחלקות נישואין במועצות דתיות בארץ בהן רשמי הנישואין – רבנים בעלי תפקיד רבני ממלכתי רשמי מחייב – לא היו מוכנים להכיר בגיורי מערך הגיור. הם עשו דין לעצמם. חרף חובתם לקיים את החוק וחרף חברותם בגוף שאישר את הגיורים, הם מנעו ממי שהתגייר במסגרת גיורי צה"ל להינשא. מדובר כמובן ברבנים הנמנים על הציבור הליטאי, שגישתו ההלכתית עצמאית ומחמירה.

המצב הזה נמשך זמן רב מדי. שנה וחצי, עד הקיץ של שנת תשע"ב, יולי 2012. עד אז, וחרף עתירה לבג"ץ שהוגשה כחודשיים לאחר אותה הכרעה דרמטית של הרב עובדיה, נתאפשרה במדינת ישראל תחת חסות רשמית של הרבנות הראשית לישראל מדיניות של אונאת גרים. יד ימין גיירה אותם, ויד שמאל הטיחה בהם שהם עדיין גויים, או לפחות גרים גרורים הקשים לישראל כספחת.

לבסוף פתרה המדינה, כלומר הראשון לציון הרב עמאר, ופקידי משרד הדתות, משרד המשפטים ומערך הגיור, את הסיפור. מעתה הוסמכו ארבעה רבנים ייחודיים – בראש פינה, נהריה, עמק יזרעאל וגוש עציון – אשר יעסקו ברישום נישואי מתגיירים שמחלקות נישואין במועצות דתיות מסוימות מסרבות להשיא אותם. נכון אפוא לתקן: המדינה לא פתרה את הבעיה אלא עקפה אותה.

היום העניין כולו הוא בגדר חדשות ישנות. "חוק צהר" שנחקק בתחילת שנת תשע"ד (אוקטובר 2013) פתח את אזורי הרישום לנישואין, ולאחר שנות מסמוס, החל משנת תשע"ו (2016) כל מי שרשם הנישואין בעירו מקל ראש בגיורו – ובהחלט ישנם רשמי נישואין שדוחים גיורים ממערך הגיור הממלכתי – יכול לפנות לעיר הסמוכה. בנוסף, בתוך מערך הגיור הממלכתי הוקמה מחלקת נישואין המטפלת בנישואי הגרים, אפילו ללא תשלום אגרה. ברוך ה'.

עם זאת אני סבור שיש באפיזודה זו גם עניין עכשווי. לפני מספר שבועות התרה הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו שליט"א, כי מתווה הגיור שמקודם בימים אלה עשוי לגרום לאונאת גר. "אתם מבינים מה משמעות הדבר?", שאל, "שיעמוד יהודי בבית כנסת והגבאי יגיד לו: 'רגע אתה יהודי, תראה לי את תעודת הגיור שלך'. והוא יצטרך לראות אם זה תעודת גיור של מערך הגיור – והוא יקבל, ואם זאת תעודת גיור לא של מערך הגיור – לא יקבל את האדם. זה נקרא להונות את הגר".

במילים אחרות, הרב לאו תובע מרבנים שלא לממש את עמדתם ההלכתית המקילה בהלכות גיור, בשל העובדה שלאחר מעשה ולאחר זמן יעמדו רבנים אחרים בעלי גישה מחמירה, יערערו על הליך הגיור כולו, יביישו את הגרים ויגרמו חלילה לעבירה חמורה של אונאת גר.

ובכן, כאמור גם היום יש רשמי נישואין בתוככי הרבנות הראשית לישראל שלא מקבלים את גיורי המערך הממלכתי, ונימוקם עמם. האם מערך הגיור הממלכתי חדל בשל כך מלגייר? בוודאי שלא. ובמשך אותה שנה וחצי (לפחות, מפני שהסיפור החל מספר שנים קודם להכרעה הסופית של הרב עובדיה), האם חששו בתי דין בישראל מלגייר, שמא יחוללו רשמי נישואים אונאת גרים? ברור שלא.

כך הדעת נותנת, שלא נכון להשהות גיורים עד שהחולקים עליהם ישתכנעו באמיתותם. מאז ומעולם היו מחלוקות בהלכות גיור. הבעיות במקומן עומדות, אבל הערך הגדול בגיור גם הוא במקומו עומד, ולעתים אף יש צרכים חיוניים דחופים, צרכי הכלל וצרכי הפרט. אין לחשוש ממחלוקתם של מי שאינם מסכימים, ובעיות שתיווצרנה – מתקנים. כאמור, כך פעלה הרבנות הראשית בעבר הלא רחוק.

בדבריי כאן אין מטרתי להביע עמדה בשאלת אופן הגיור הראוי. דבריי ממוקדים בעניין צר אחד: הטענה שאונאת גרים שעשויה להתרחש אמורה לגרוע מרבנים לגייר. על פניו אין הדברים כן, אלא – כפי שציינתי במאמר קודם על גיור בידי רבני ערים – מאז הלל ושמאי בימי הסנהדרין, פעלו ופועלים בתי דין לגיור בתנאי מחלוקת רבניים, ואף על פי כן לא נמנעו הללו מלגייר מחשש שמא יותקפו הגיורים. ותלמידי חכמים מרבים שלום בעולם.

 

פורסם באתר ערוץ 7.

מאמרים נוספים

הרב דרוקמן: חוק הגיור הוא חוק טוב וחשוב

הרב חיים דרוקמן
כראש ישיבת אור עציון ונשיא מוסדותיה,מהרבנים הבולטים בציונות הדתית.
מנגד מודה הרב חיים דרוקמן שעל אף החוק הטוב: "לא אצביע בעד אם הרבנות הראשית מתנגדת לזה".

הרב דרוקמן: חוק הגיור הוא חוק טוב וחשוב

הרב חיים דרוקמן
כראש ישיבת אור עציון ונשיא מוסדותיה,מהרבנים הבולטים בציונות הדתית.
מנגד מודה הרב חיים דרוקמן שעל אף החוק הטוב: "לא אצביע בעד אם הרבנות הראשית מתנגדת לזה".

גיור בעידן של קיבוץ גלויות

פרופ׳ ידידיה שטרן
נשיא המכון למדיניות העם היהודי ומרצה למשפטים באונ׳ בר-אילן
אשרינו שאנו חיים בדור של קיבוץ גלויות. בין השבים למולדת העתיקה גם משפחות שרק חלקים מתוכן הם יהודים. כך, כיום, חיים בישראל קרוב לחצי מיליון אזרחים, שהם עולים מכוח חוק השבות )וצאצאיהם שנולדו כאן(, שלא נולדו לאם יהודייה, ולכן אינם מוכרים על ידי ההלכה ועל ידי החוק הישראלי כיהודים.

גיור בעידן של קיבוץ גלויות

פרופ׳ ידידיה שטרן
נשיא המכון למדיניות העם היהודי ומרצה למשפטים באונ׳ בר-אילן
אשרינו שאנו חיים בדור של קיבוץ גלויות. בין השבים למולדת העתיקה גם משפחות שרק חלקים מתוכן הם יהודים. כך, כיום, חיים בישראל קרוב לחצי מיליון אזרחים, שהם עולים מכוח חוק השבות )וצאצאיהם שנולדו כאן(, שלא נולדו לאם יהודייה, ולכן אינם מוכרים על ידי ההלכה ועל ידי החוק הישראלי כיהודים.

רפורמת הגיור היא קריטית כדי להתמודד עם אתגרי השעה

הרב ד"ר שרון שלום
מרצה בחוג ליהדות וראש הקתדרה לחקר יהדות אתיופיה בקריה האקדמית אונו
למרות המחלוקת, הרפורמה של השר כהנא ראויה • כדאי לנו לפנות לתרבות הדתית האתיופית שיכולה לשמש כפתרון לפוליטיזציה הדתית.

רפורמת הגיור היא קריטית כדי להתמודד עם אתגרי השעה

הרב ד"ר שרון שלום
מרצה בחוג ליהדות וראש הקתדרה לחקר יהדות אתיופיה בקריה האקדמית אונו
למרות המחלוקת, הרפורמה של השר כהנא ראויה • כדאי לנו לפנות לתרבות הדתית האתיופית שיכולה לשמש כפתרון לפוליטיזציה הדתית.

הרב שלמה וילק על רפורמת הגיור: "הפתרון הטוב והמתאים ביותר"

שלמה וילק
ראש ישיבת ההסדר מחניים
ראש ישיבת מחניים: "כוחות גדולים מתנגדים למהלכים החשובים, וכמו תמיד אין מדובר בהלכה ולא בטובת עם ישראל".

הרב שלמה וילק על רפורמת הגיור: "הפתרון הטוב והמתאים ביותר"

שלמה וילק
ראש ישיבת ההסדר מחניים
ראש ישיבת מחניים: "כוחות גדולים מתנגדים למהלכים החשובים, וכמו תמיד אין מדובר בהלכה ולא בטובת עם ישראל".

חוק הגיור: הקרב בין מי שמעוניין לסייע לגרים – למי שלא רוצה בהם בישראל

ד"ר נתנאל פישר
ראש בית הספר למדיניות ציבורית, ממשל ומשפט במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט
לא מדובר ברבנים "מקלים", לא מחפשים לחפף בגיור, לא מעוניינים בגיור סיטונאי – ואיש לא יבטל גיורים שנעשו | ד"ר נתנאל פישר, ממנסחי חוק הגיור החדש, עונה על הביקורות

חוק הגיור: הקרב בין מי שמעוניין לסייע לגרים – למי שלא רוצה בהם בישראל

ד"ר נתנאל פישר
ראש בית הספר למדיניות ציבורית, ממשל ומשפט במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט
לא מדובר ברבנים "מקלים", לא מחפשים לחפף בגיור, לא מעוניינים בגיור סיטונאי – ואיש לא יבטל גיורים שנעשו | ד"ר נתנאל פישר, ממנסחי חוק הגיור החדש, עונה על הביקורות

תמיכה במתווה הגיור על ידי רבני ערים

הרב אליעזר מלמד
רב היישוב הר ברכה וראש הישיבה
טוב להחזיר לרבנים מקומיים את הסמכות החוקית לגייר. כך היא ההלכה מימים ימימה, שכל רב מוסמך לגייר. וכך נהגו גם במדינת ישראל עד לפני כשלושים שנה. וכך ראוי ונכון כיום

תמיכה במתווה הגיור על ידי רבני ערים

הרב אליעזר מלמד
רב היישוב הר ברכה וראש הישיבה
טוב להחזיר לרבנים מקומיים את הסמכות החוקית לגייר. כך היא ההלכה מימים ימימה, שכל רב מוסמך לגייר. וכך נהגו גם במדינת ישראל עד לפני כשלושים שנה. וכך ראוי ונכון כיום

גיור רבני ערים – צו השעה

הרב דוד סתיו
רב העיר שהם ויו"ר ארגון רבני צהר
העובדה שבכל שנה נולדים בישראל חמשת אלפים ילדים שאינם יהודים, והם מהווים בשר מבשרה של החברה הישראלית ומעורים בה מבלי הכר, מייצרת אתגר גדול של נישואי תערובת

גיור רבני ערים – צו השעה

הרב דוד סתיו
רב העיר שהם ויו"ר ארגון רבני צהר
העובדה שבכל שנה נולדים בישראל חמשת אלפים ילדים שאינם יהודים, והם מהווים בשר מבשרה של החברה הישראלית ומעורים בה מבלי הכר, מייצרת אתגר גדול של נישואי תערובת

מתווה הגיור יחזק את הגיור כהלכה בישראל

הרב יעקב מדן
ראש ישיבת הר-עציון
מתווה הגיור המוצע כעת שומר על מעמדם של הרבנים הראשיים כ”ראשי העדה הדתית”, החתימה על תעודת ההמרה של המתגייר תהיה גם מכוחם, והגיור יירשם ברשות מרכזית המתואמת עימם.

מתווה הגיור יחזק את הגיור כהלכה בישראל

הרב יעקב מדן
ראש ישיבת הר-עציון
מתווה הגיור המוצע כעת שומר על מעמדם של הרבנים הראשיים כ”ראשי העדה הדתית”, החתימה על תעודת ההמרה של המתגייר תהיה גם מכוחם, והגיור יירשם ברשות מרכזית המתואמת עימם.

שמירה על זהותה היהודית של המדינה – צו השעה

הרבנית ד״ר טובה גנזל
מרצה בכירה בחוג הרב תחומי למדעי היהדות ולשעבר ראש המדרשה, באוניברסיטת בר-אילן
זכינו לחיות בדור שבו לנגד עינינו מתכנסים נדחי ישראל מארבע כנפות הארץ, ומדינת ישראל מהווה מוקד משיכה ליהודים רבים, ועימם מי שהם מזרע ישראל. בכך מוצב לפתחינו אתגר הלכתי ומדיני.

שמירה על זהותה היהודית של המדינה – צו השעה

הרבנית ד״ר טובה גנזל
מרצה בכירה בחוג הרב תחומי למדעי היהדות ולשעבר ראש המדרשה, באוניברסיטת בר-אילן
זכינו לחיות בדור שבו לנגד עינינו מתכנסים נדחי ישראל מארבע כנפות הארץ, ומדינת ישראל מהווה מוקד משיכה ליהודים רבים, ועימם מי שהם מזרע ישראל. בכך מוצב לפתחינו אתגר הלכתי ומדיני.

המשכה של מסורת ולא רפורמה

הרב יעקב ורהפטיג
דיין גיור וראש כולל במכון הרי פישל (לשעבר)
לענין חוק הגיור אבהיר כי אין כאן שום רפורמה וכי המתווה חוזר לדרך בה נהגו לפני שנים בארץ. רב עיר הממונה על הכשרות, עירוב, טהרת המשפחה, לווית המת, ועל העולם ההלכתי

המשכה של מסורת ולא רפורמה

הרב יעקב ורהפטיג
דיין גיור וראש כולל במכון הרי פישל (לשעבר)
לענין חוק הגיור אבהיר כי אין כאן שום רפורמה וכי המתווה חוזר לדרך בה נהגו לפני שנים בארץ. רב עיר הממונה על הכשרות, עירוב, טהרת המשפחה, לווית המת, ועל העולם ההלכתי

חובתנו לפעול למען הגיור

הרב שמואל דוד
רב העיר עפולה
אחד המיזמים הראשונים שהקמתי עם כניסתי לתפקיד רב העיר לפני עשרים וארבע שנים, היה הקמת אולפני גיור בעפולה. הצורך לתת מענה לאנשים אשר זוהו כיהודים בברית המועצות לשעבר

חובתנו לפעול למען הגיור

הרב שמואל דוד
רב העיר עפולה
אחד המיזמים הראשונים שהקמתי עם כניסתי לתפקיד רב העיר לפני עשרים וארבע שנים, היה הקמת אולפני גיור בעפולה. הצורך לתת מענה לאנשים אשר זוהו כיהודים בברית המועצות לשעבר

חשיבות הגיור בעת הזו

הרב רא״ם הכהן
ראש ישיבת עתניאל ורב היישוב עתניאל
כפי שכבר כתבתי בעבר אין לי ספק שהאחריות של מנהיגי הציבור בעת הזאת היא כדברי הנביא ירמיהו: 'והקמתי עליהם רעים ורעום ולא ייראו עוד ולא יחתו ולא יפקדו נאם ה"'. מתוך כך אני סבור כי חובתנו להחזיר את יכולת הגיור לרבני ערים כפי שכבר היה בעבר במדינת ישראל וכפי שהיה בכל הדורות מזמן התנאים.

חשיבות הגיור בעת הזו

הרב רא״ם הכהן
ראש ישיבת עתניאל ורב היישוב עתניאל
כפי שכבר כתבתי בעבר אין לי ספק שהאחריות של מנהיגי הציבור בעת הזאת היא כדברי הנביא ירמיהו: 'והקמתי עליהם רעים ורעום ולא ייראו עוד ולא יחתו ולא יפקדו נאם ה"'. מתוך כך אני סבור כי חובתנו להחזיר את יכולת הגיור לרבני ערים כפי שכבר היה בעבר במדינת ישראל וכפי שהיה בכל הדורות מזמן התנאים.

חוק הגיור: לראשונה גיור ממלכתי המעוגן בחוק

ד"ר שוקי פרידמן
סגן נשיא המכון למדיניות העם היהודי ומרצה למשפטים במרכז האקדמי "פרס"
זהותה היהודית של ישראל תלויה בקיומו של רוב יהודי במדינת-ישראל. הנקודה בה מתלכדת מדינת ישראל המתחדשת עם הזהות הלאומית-דתית-היהודית היא בהגדרת היהודיות. אל מול הגדרות שונות אפשריות, המובהקת והרווחת ביותר גם כיום היא זו ההלכתית.

חוק הגיור: לראשונה גיור ממלכתי המעוגן בחוק

ד"ר שוקי פרידמן
סגן נשיא המכון למדיניות העם היהודי ומרצה למשפטים במרכז האקדמי "פרס"
זהותה היהודית של ישראל תלויה בקיומו של רוב יהודי במדינת-ישראל. הנקודה בה מתלכדת מדינת ישראל המתחדשת עם הזהות הלאומית-דתית-היהודית היא בהגדרת היהודיות. אל מול הגדרות שונות אפשריות, המובהקת והרווחת ביותר גם כיום היא זו ההלכתית.