שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter

גיור בעידן של קיבוץ גלויות

פרופ׳ ידידיה שטרן
נשיא המכון למדיניות העם היהודי ומרצה למשפטים באונ׳ בר-אילן

אשרינו שאנו חיים בדור של קיבוץ גלויות. בין השבים למולדת העתיקה גם משפחות שרק חלקים מתוכן הם יהודים. כך, כיום, חיים בישראל קרוב לחצי מיליון אזרחים, שהם עולים מכוח חוק השבות (וצאצאיהם שנולדו כאן), שלא נולדו לאם יהודייה, ולכן אינם מוכרים על ידי ההלכה ועל ידי החוק הישראלי כיהודים.
ממשלות ישראל לדורותיהם קבעו שגיורם של עולים אלו הוא יעד לאומי ראשון במעלה. ואולם, היעד לא הושג: רק כ–7% מתוכם התגיירו במהלך הדור האחרון.

לעובדות אלו משמעויות חמורות גם לפרט – הלא-יהודים אינם יכולים להינשא בישראל, וגם לכלל – מתפתחת תופעה של התבוללות ישראלית. הילדים שלנו פוגשים אלו את אלו – בצבא, באוניברסיטה, בכל מקום – מתאהבים, ומקימים משפחות שבהם אחד מבני הזוג איננו יהודי. על פי הערכות, כעשירית מהמשפחות המוקמות בישראל הן מעורבות.

זו התפתחות אסטרטגית מסוכנת לעתידנו: חלקים בציבור הולכים ומתרגלים לאפשרות של היות אדם יהודי, מצד לאומיותו, גם ללא גיור דתי, ובכך נזנחת מסורת ישראל מימי עזרא ונחמיה. חלקים אחרים בציבור, נאמנים למסורת, רואים בהתבוללות אסון ולכן יפנו לניהול מגילות יוחסין ובכך יחצו את העם. התוצאה היא בכייה לדורות. זהו איום אסטרטגי על חוסנה ועתידה של המדינה.

לפיכך, נדרש מאמץ לגייר כהלכה את העולים הלא-יהודים, ככל שהללו מעוניינים בכך בכנות. תנאי לכך הוא הסדרה חוקית של ההיבטים המרכזיים של הליכי הגיור בישראל. זוהי ההצעה שמונחת כיום על שולחנה של הכנסת.

החוק איננו עוסק בשום הבט הלכתי. ההלכה מסורה לרבנים בלבד ולא לכנסת. על מה, אם כן, הוויכוח? מדוע קמה צעקה, הפוכה לאמת, שהחוק עתיד לפגוע, כביכול, בזהותה היהודית של המדינה?
במצב הנוכחי, כל גיור בישראל צריך להיות מאושר, לצורך קבלת תעודת המרה, על ידי הרב הראשי לישראל. הסמכויות מרוכזות בידי אדם אחד שמכתיב את דעתו למערכת כולה. כשהרב הראשי נוקט במדיניות הלכתית מחמירה, שהיא רק אחת מהאפשרויות שמציעה לנו מסורת ההלכה, מצטמצמת היכולת לגייר את העולים בישראל. חשוב להבהיר: מסורת ההלכה מאפשרת ריבוי קולות הלכתיים. כל בית דין לגיור בתולדות ישראל קיבל את הכרעותיו בהתאם למדיניות ההלכתית המקובלת עליו, וכך צריך להיות גם היום.

ואולם, מאחר ולמעמדו של אדם כ"יהודי" יש משמעות חוקית בישראל (למשל, לצורך הגירה על פי חוק השבות), מוסכם כי אין לאפשר לכל רב לגייר כרצונו. האיזון הנכון הוא מעין זה המופיע בהצעת החוק: סמכות הגיור תופקד בידי רבנים אורתודוקסים שהוסמכו על ידי הרבנות הראשית לישראל לכהן כרבני ערים. בהיותם תלמידי חכמים יראי שמים, הם יימנעו מלגייר את מי שאיננו ראוי לכך בהתאם למקובל במסורת ההלכה, אך יפשטו יד תומכת – אוהבת גר – כלפי מי שמבקש להצטרף מחדש אל עמו, בכנות.
ההצעה איננה פוגעת ברבנות הראשית, אלא מאפשרת לה לתפקד כיאות, באמצעות בכירי בניה, שהוסמכו לתפקידם על ידה, מתוך ריבוי קולות הלכתיים, שכולם נאמנים ל"שולחן הערוך".

גיור בעידן של קיבוץ גלויות

פרופ׳ ידידיה שטרן
נשיא המכון למדיניות העם היהודי ומרצה למשפטים באונ׳ בר-אילן

אשרינו שאנו חיים בדור של קיבוץ גלויות. בין השבים למולדת העתיקה גם משפחות שרק חלקים מתוכן הם יהודים. כך, כיום, חיים בישראל קרוב לחצי מיליון אזרחים, שהם עולים מכוח חוק השבות (וצאצאיהם שנולדו כאן), שלא נולדו לאם יהודייה, ולכן אינם מוכרים על ידי ההלכה ועל ידי החוק הישראלי כיהודים.
ממשלות ישראל לדורותיהם קבעו שגיורם של עולים אלו הוא יעד לאומי ראשון במעלה. ואולם, היעד לא הושג: רק כ–7% מתוכם התגיירו במהלך הדור האחרון.

לעובדות אלו משמעויות חמורות גם לפרט – הלא-יהודים אינם יכולים להינשא בישראל, וגם לכלל – מתפתחת תופעה של התבוללות ישראלית. הילדים שלנו פוגשים אלו את אלו – בצבא, באוניברסיטה, בכל מקום – מתאהבים, ומקימים משפחות שבהם אחד מבני הזוג איננו יהודי. על פי הערכות, כעשירית מהמשפחות המוקמות בישראל הן מעורבות.

זו התפתחות אסטרטגית מסוכנת לעתידנו: חלקים בציבור הולכים ומתרגלים לאפשרות של היות אדם יהודי, מצד לאומיותו, גם ללא גיור דתי, ובכך נזנחת מסורת ישראל מימי עזרא ונחמיה. חלקים אחרים בציבור, נאמנים למסורת, רואים בהתבוללות אסון ולכן יפנו לניהול מגילות יוחסין ובכך יחצו את העם. התוצאה היא בכייה לדורות. זהו איום אסטרטגי על חוסנה ועתידה של המדינה.

לפיכך, נדרש מאמץ לגייר כהלכה את העולים הלא-יהודים, ככל שהללו מעוניינים בכך בכנות. תנאי לכך הוא הסדרה חוקית של ההיבטים המרכזיים של הליכי הגיור בישראל. זוהי ההצעה שמונחת כיום על שולחנה של הכנסת.

החוק איננו עוסק בשום הבט הלכתי. ההלכה מסורה לרבנים בלבד ולא לכנסת. על מה, אם כן, הוויכוח? מדוע קמה צעקה, הפוכה לאמת, שהחוק עתיד לפגוע, כביכול, בזהותה היהודית של המדינה?
במצב הנוכחי, כל גיור בישראל צריך להיות מאושר, לצורך קבלת תעודת המרה, על ידי הרב הראשי לישראל. הסמכויות מרוכזות בידי אדם אחד שמכתיב את דעתו למערכת כולה. כשהרב הראשי נוקט במדיניות הלכתית מחמירה, שהיא רק אחת מהאפשרויות שמציעה לנו מסורת ההלכה, מצטמצמת היכולת לגייר את העולים בישראל. חשוב להבהיר: מסורת ההלכה מאפשרת ריבוי קולות הלכתיים. כל בית דין לגיור בתולדות ישראל קיבל את הכרעותיו בהתאם למדיניות ההלכתית המקובלת עליו, וכך צריך להיות גם היום.

ואולם, מאחר ולמעמדו של אדם כ"יהודי" יש משמעות חוקית בישראל (למשל, לצורך הגירה על פי חוק השבות), מוסכם כי אין לאפשר לכל רב לגייר כרצונו. האיזון הנכון הוא מעין זה המופיע בהצעת החוק: סמכות הגיור תופקד בידי רבנים אורתודוקסים שהוסמכו על ידי הרבנות הראשית לישראל לכהן כרבני ערים. בהיותם תלמידי חכמים יראי שמים, הם יימנעו מלגייר את מי שאיננו ראוי לכך בהתאם למקובל במסורת ההלכה, אך יפשטו יד תומכת – אוהבת גר – כלפי מי שמבקש להצטרף מחדש אל עמו, בכנות.
ההצעה איננה פוגעת ברבנות הראשית, אלא מאפשרת לה לתפקד כיאות, באמצעות בכירי בניה, שהוסמכו לתפקידם על ידה, מתוך ריבוי קולות הלכתיים, שכולם נאמנים ל"שולחן הערוך".

מאמרים נוספים

אונאת הגר – עובדות ודעות

צוריאל חלמיש
חוקר הלכה בישיבת הר ברכה
מאז ומעולם היו מחלוקות בהלכות גיור. המקילים לא נמנעו מלגייר מחשש אונאת הגר, גם כאשר גורמים בתוככי הרבנות הראשית פקפקו בכשרות הגיורים. דעה וסקירה היסטורית.

אונאת הגר – עובדות ודעות

צוריאל חלמיש
חוקר הלכה בישיבת הר ברכה
מאז ומעולם היו מחלוקות בהלכות גיור. המקילים לא נמנעו מלגייר מחשש אונאת הגר, גם כאשר גורמים בתוככי הרבנות הראשית פקפקו בכשרות הגיורים. דעה וסקירה היסטורית.

הרב דרוקמן: חוק הגיור הוא חוק טוב וחשוב

הרב חיים דרוקמן
כראש ישיבת אור עציון ונשיא מוסדותיה,מהרבנים הבולטים בציונות הדתית.
מנגד מודה הרב חיים דרוקמן שעל אף החוק הטוב: "לא אצביע בעד אם הרבנות הראשית מתנגדת לזה".

הרב דרוקמן: חוק הגיור הוא חוק טוב וחשוב

הרב חיים דרוקמן
כראש ישיבת אור עציון ונשיא מוסדותיה,מהרבנים הבולטים בציונות הדתית.
מנגד מודה הרב חיים דרוקמן שעל אף החוק הטוב: "לא אצביע בעד אם הרבנות הראשית מתנגדת לזה".

רפורמת הגיור היא קריטית כדי להתמודד עם אתגרי השעה

הרב ד"ר שרון שלום
מרצה בחוג ליהדות וראש הקתדרה לחקר יהדות אתיופיה בקריה האקדמית אונו
למרות המחלוקת, הרפורמה של השר כהנא ראויה • כדאי לנו לפנות לתרבות הדתית האתיופית שיכולה לשמש כפתרון לפוליטיזציה הדתית.

רפורמת הגיור היא קריטית כדי להתמודד עם אתגרי השעה

הרב ד"ר שרון שלום
מרצה בחוג ליהדות וראש הקתדרה לחקר יהדות אתיופיה בקריה האקדמית אונו
למרות המחלוקת, הרפורמה של השר כהנא ראויה • כדאי לנו לפנות לתרבות הדתית האתיופית שיכולה לשמש כפתרון לפוליטיזציה הדתית.

הרב שלמה וילק על רפורמת הגיור: "הפתרון הטוב והמתאים ביותר"

שלמה וילק
ראש ישיבת ההסדר מחניים
ראש ישיבת מחניים: "כוחות גדולים מתנגדים למהלכים החשובים, וכמו תמיד אין מדובר בהלכה ולא בטובת עם ישראל".

הרב שלמה וילק על רפורמת הגיור: "הפתרון הטוב והמתאים ביותר"

שלמה וילק
ראש ישיבת ההסדר מחניים
ראש ישיבת מחניים: "כוחות גדולים מתנגדים למהלכים החשובים, וכמו תמיד אין מדובר בהלכה ולא בטובת עם ישראל".

חוק הגיור: הקרב בין מי שמעוניין לסייע לגרים – למי שלא רוצה בהם בישראל

ד"ר נתנאל פישר
ראש בית הספר למדיניות ציבורית, ממשל ומשפט במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט
לא מדובר ברבנים "מקלים", לא מחפשים לחפף בגיור, לא מעוניינים בגיור סיטונאי – ואיש לא יבטל גיורים שנעשו | ד"ר נתנאל פישר, ממנסחי חוק הגיור החדש, עונה על הביקורות

חוק הגיור: הקרב בין מי שמעוניין לסייע לגרים – למי שלא רוצה בהם בישראל

ד"ר נתנאל פישר
ראש בית הספר למדיניות ציבורית, ממשל ומשפט במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט
לא מדובר ברבנים "מקלים", לא מחפשים לחפף בגיור, לא מעוניינים בגיור סיטונאי – ואיש לא יבטל גיורים שנעשו | ד"ר נתנאל פישר, ממנסחי חוק הגיור החדש, עונה על הביקורות

תמיכה במתווה הגיור על ידי רבני ערים

הרב אליעזר מלמד
רב היישוב הר ברכה וראש הישיבה
טוב להחזיר לרבנים מקומיים את הסמכות החוקית לגייר. כך היא ההלכה מימים ימימה, שכל רב מוסמך לגייר. וכך נהגו גם במדינת ישראל עד לפני כשלושים שנה. וכך ראוי ונכון כיום

תמיכה במתווה הגיור על ידי רבני ערים

הרב אליעזר מלמד
רב היישוב הר ברכה וראש הישיבה
טוב להחזיר לרבנים מקומיים את הסמכות החוקית לגייר. כך היא ההלכה מימים ימימה, שכל רב מוסמך לגייר. וכך נהגו גם במדינת ישראל עד לפני כשלושים שנה. וכך ראוי ונכון כיום

גיור רבני ערים – צו השעה

הרב דוד סתיו
רב העיר שהם ויו"ר ארגון רבני צהר
העובדה שבכל שנה נולדים בישראל חמשת אלפים ילדים שאינם יהודים, והם מהווים בשר מבשרה של החברה הישראלית ומעורים בה מבלי הכר, מייצרת אתגר גדול של נישואי תערובת

גיור רבני ערים – צו השעה

הרב דוד סתיו
רב העיר שהם ויו"ר ארגון רבני צהר
העובדה שבכל שנה נולדים בישראל חמשת אלפים ילדים שאינם יהודים, והם מהווים בשר מבשרה של החברה הישראלית ומעורים בה מבלי הכר, מייצרת אתגר גדול של נישואי תערובת

מתווה הגיור יחזק את הגיור כהלכה בישראל

הרב יעקב מדן
ראש ישיבת הר-עציון
מתווה הגיור המוצע כעת שומר על מעמדם של הרבנים הראשיים כ”ראשי העדה הדתית”, החתימה על תעודת ההמרה של המתגייר תהיה גם מכוחם, והגיור יירשם ברשות מרכזית המתואמת עימם.

מתווה הגיור יחזק את הגיור כהלכה בישראל

הרב יעקב מדן
ראש ישיבת הר-עציון
מתווה הגיור המוצע כעת שומר על מעמדם של הרבנים הראשיים כ”ראשי העדה הדתית”, החתימה על תעודת ההמרה של המתגייר תהיה גם מכוחם, והגיור יירשם ברשות מרכזית המתואמת עימם.

שמירה על זהותה היהודית של המדינה – צו השעה

הרבנית ד״ר טובה גנזל
מרצה בכירה בחוג הרב תחומי למדעי היהדות ולשעבר ראש המדרשה, באוניברסיטת בר-אילן
זכינו לחיות בדור שבו לנגד עינינו מתכנסים נדחי ישראל מארבע כנפות הארץ, ומדינת ישראל מהווה מוקד משיכה ליהודים רבים, ועימם מי שהם מזרע ישראל. בכך מוצב לפתחינו אתגר הלכתי ומדיני.

שמירה על זהותה היהודית של המדינה – צו השעה

הרבנית ד״ר טובה גנזל
מרצה בכירה בחוג הרב תחומי למדעי היהדות ולשעבר ראש המדרשה, באוניברסיטת בר-אילן
זכינו לחיות בדור שבו לנגד עינינו מתכנסים נדחי ישראל מארבע כנפות הארץ, ומדינת ישראל מהווה מוקד משיכה ליהודים רבים, ועימם מי שהם מזרע ישראל. בכך מוצב לפתחינו אתגר הלכתי ומדיני.

המשכה של מסורת ולא רפורמה

הרב יעקב ורהפטיג
דיין גיור וראש כולל במכון הרי פישל (לשעבר)
לענין חוק הגיור אבהיר כי אין כאן שום רפורמה וכי המתווה חוזר לדרך בה נהגו לפני שנים בארץ. רב עיר הממונה על הכשרות, עירוב, טהרת המשפחה, לווית המת, ועל העולם ההלכתי

המשכה של מסורת ולא רפורמה

הרב יעקב ורהפטיג
דיין גיור וראש כולל במכון הרי פישל (לשעבר)
לענין חוק הגיור אבהיר כי אין כאן שום רפורמה וכי המתווה חוזר לדרך בה נהגו לפני שנים בארץ. רב עיר הממונה על הכשרות, עירוב, טהרת המשפחה, לווית המת, ועל העולם ההלכתי

חובתנו לפעול למען הגיור

הרב שמואל דוד
רב העיר עפולה
אחד המיזמים הראשונים שהקמתי עם כניסתי לתפקיד רב העיר לפני עשרים וארבע שנים, היה הקמת אולפני גיור בעפולה. הצורך לתת מענה לאנשים אשר זוהו כיהודים בברית המועצות לשעבר

חובתנו לפעול למען הגיור

הרב שמואל דוד
רב העיר עפולה
אחד המיזמים הראשונים שהקמתי עם כניסתי לתפקיד רב העיר לפני עשרים וארבע שנים, היה הקמת אולפני גיור בעפולה. הצורך לתת מענה לאנשים אשר זוהו כיהודים בברית המועצות לשעבר

חשיבות הגיור בעת הזו

הרב רא״ם הכהן
ראש ישיבת עתניאל ורב היישוב עתניאל
כפי שכבר כתבתי בעבר אין לי ספק שהאחריות של מנהיגי הציבור בעת הזאת היא כדברי הנביא ירמיהו: 'והקמתי עליהם רעים ורעום ולא ייראו עוד ולא יחתו ולא יפקדו נאם ה"'. מתוך כך אני סבור כי חובתנו להחזיר את יכולת הגיור לרבני ערים כפי שכבר היה בעבר במדינת ישראל וכפי שהיה בכל הדורות מזמן התנאים.

חשיבות הגיור בעת הזו

הרב רא״ם הכהן
ראש ישיבת עתניאל ורב היישוב עתניאל
כפי שכבר כתבתי בעבר אין לי ספק שהאחריות של מנהיגי הציבור בעת הזאת היא כדברי הנביא ירמיהו: 'והקמתי עליהם רעים ורעום ולא ייראו עוד ולא יחתו ולא יפקדו נאם ה"'. מתוך כך אני סבור כי חובתנו להחזיר את יכולת הגיור לרבני ערים כפי שכבר היה בעבר במדינת ישראל וכפי שהיה בכל הדורות מזמן התנאים.

חוק הגיור: לראשונה גיור ממלכתי המעוגן בחוק

ד"ר שוקי פרידמן
סגן נשיא המכון למדיניות העם היהודי ומרצה למשפטים במרכז האקדמי "פרס"
זהותה היהודית של ישראל תלויה בקיומו של רוב יהודי במדינת-ישראל. הנקודה בה מתלכדת מדינת ישראל המתחדשת עם הזהות הלאומית-דתית-היהודית היא בהגדרת היהודיות. אל מול הגדרות שונות אפשריות, המובהקת והרווחת ביותר גם כיום היא זו ההלכתית.

חוק הגיור: לראשונה גיור ממלכתי המעוגן בחוק

ד"ר שוקי פרידמן
סגן נשיא המכון למדיניות העם היהודי ומרצה למשפטים במרכז האקדמי "פרס"
זהותה היהודית של ישראל תלויה בקיומו של רוב יהודי במדינת-ישראל. הנקודה בה מתלכדת מדינת ישראל המתחדשת עם הזהות הלאומית-דתית-היהודית היא בהגדרת היהודיות. אל מול הגדרות שונות אפשריות, המובהקת והרווחת ביותר גם כיום היא זו ההלכתית.