לענין חוק הגיור אבהיר כי אין כאן שום רפורמה וכי המתווה חוזר לדרך בה נהגו לפני שנים בארץ. רב עיר הממונה על הכשרות, עירוב, טהרת המשפחה, לווית המת, ועל העולם ההלכתי בכלל, היה מופקד מתוקף תפקידו גם על הגיור. וכך נהוג גם בעולם כולו – רבני המקום בגולה אחראים על הגיור.
המציאות כיום שאין חוק גיור והסמכות נתונה לראש העדה הדתית – ביהדות הוא הרב הראשי – שריד מהתקופה העותומנית והמנדט הבריטי. לפנינו הזדמנות מיוחדת לעגן את הגיור כהלכה בחוק. על פי כל דיני התורה וההלכה המסורה מדור לדור.
הנוהג היום בבתי הדין לגיור
המועמד לגיור חייב בלימוד באולפן הגיור. על מנת שיכיר את עיקרי ההלכה. תפילה, כשרות, טהרת המשפחה, שבת וחגים, בין אדם לחברו, ידיעת הנושאים העיקריים בתנ"ך ובמחשבה, ובעיקר באמונה בקב"ה. בהלכה מצויין שצריך ללמדו מקצת המצוות, אך במציאות בשטח מלמדים אותם הרבה יותר.
כל בתי הדין לגיור דורשים שהמתגייר יצהיר על קבלת המצוות בפני בית הדין. קודם למילה והטבילה. בית הדין מנסה להתרשם עד כמה שאפשר בכנותו של המועמד, ואם הוא חושד שאלו דברים מהפה לחוץ דוחים את קבלתו עד שיקבל על עצמו באמת ובתמים לחיות כיהודי.
גיור לשם דבר
בתי הדין מקלים בקבלת הגר המתגייר לשם דבר מה, למרות קביעת חז"ל שאין מגיירים לשום דבר כגון כדי לשאת בן זוג שאינו יהודי. עמדה זו מבוססת על דעת הגאון הרב חיים עוזר גרודזנסקי זצ"ל, בעל האחיעזר, שמשום "עת לעשות לה' הפרו תורתך". דבר זה נכון כפליים בתקופה זו בה אנו עומדים בסכנת התבוללות עקב עליית נכדים לסב יהודי ועליית אחוז המתבוללים משנה לשנה.
אודות החוק המוצע
לדאבוני, רבים מן המתנגדים לחוק המוצע לא עברו עליו בצורה מעמיקה, אם בכלל. אני קורא לכל אחד ואחד שיבדוק את החוק לפרטיו וידון בדברים לגופם. מאז הניסוח הראשון ועד לניסוח העכשווי, נעשו בו תיקונים רבים מתוך רצון לחזק את הרבנות הראשית ולא ח"ו להחלישה. תקוותי שהרבנים הראשיים ובעיקר הרב דוד לאו שליט"א שהגיור תחת סמכותו, יבינו את חשיבותו של "חוק הגיור" ולא ישאירו את נושא הגיור בגדר תקנות היכולות להשתנות בקלות.
לענין חוק הגיור אבהיר כי אין כאן שום רפורמה וכי המתווה חוזר לדרך בה נהגו לפני שנים בארץ. רב עיר הממונה על הכשרות, עירוב, טהרת המשפחה, לווית המת, ועל העולם ההלכתי בכלל, היה מופקד מתוקף תפקידו גם על הגיור. וכך נהוג גם בעולם כולו – רבני המקום בגולה אחראים על הגיור.
המציאות כיום שאין חוק גיור והסמכות נתונה לראש העדה הדתית – ביהדות הוא הרב הראשי – שריד מהתקופה העותומנית והמנדט הבריטי. לפנינו הזדמנות מיוחדת לעגן את הגיור כהלכה בחוק. על פי כל דיני התורה וההלכה המסורה מדור לדור.
הנוהג היום בבתי הדין לגיור
המועמד לגיור חייב בלימוד באולפן הגיור. על מנת שיכיר את עיקרי ההלכה. תפילה, כשרות, טהרת המשפחה, שבת וחגים, בין אדם לחברו, ידיעת הנושאים העיקריים בתנ"ך ובמחשבה, ובעיקר באמונה בקב"ה. בהלכה מצויין שצריך ללמדו מקצת המצוות, אך במציאות בשטח מלמדים אותם הרבה יותר.
כל בתי הדין לגיור דורשים שהמתגייר יצהיר על קבלת המצוות בפני בית הדין. קודם למילה והטבילה. בית הדין מנסה להתרשם עד כמה שאפשר בכנותו של המועמד, ואם הוא חושד שאלו דברים מהפה לחוץ דוחים את קבלתו עד שיקבל על עצמו באמת ובתמים לחיות כיהודי.
גיור לשם דבר
בתי הדין מקלים בקבלת הגר המתגייר לשם דבר מה, למרות קביעת חז"ל שאין מגיירים לשום דבר כגון כדי לשאת בן זוג שאינו יהודי. עמדה זו מבוססת על דעת הגאון הרב חיים עוזר גרודזנסקי זצ"ל, בעל האחיעזר, שמשום "עת לעשות לה' הפרו תורתך". דבר זה נכון כפליים בתקופה זו בה אנו עומדים בסכנת התבוללות עקב עליית נכדים לסב יהודי ועליית אחוז המתבוללים משנה לשנה.
אודות החוק המוצע
לדאבוני, רבים מן המתנגדים לחוק המוצע לא עברו עליו בצורה מעמיקה, אם בכלל. אני קורא לכל אחד ואחד שיבדוק את החוק לפרטיו וידון בדברים לגופם. מאז הניסוח הראשון ועד לניסוח העכשווי, נעשו בו תיקונים רבים מתוך רצון לחזק את הרבנות הראשית ולא ח"ו להחלישה. תקוותי שהרבנים הראשיים ובעיקר הרב דוד לאו שליט"א שהגיור תחת סמכותו, יבינו את חשיבותו של "חוק הגיור" ולא ישאירו את נושא הגיור בגדר תקנות היכולות להשתנות בקלות.
צילומים: משה פרידן, מארק ניימן, לע״מ, נריה דוד בינשטוק, אפרים רוזנפלד, מרכז הרב, מדיה עתניאל, ישיבת הר עציון, אלנתן גוטוירט, יח״צ.
