שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter

חוק הגיור: הקרב בין מי שמעוניין לסייע לגרים – למי שלא רוצה בהם בישראל

ד"ר נתנאל פישר
ראש בית הספר למדיניות ציבורית, ממשל ומשפט במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט
בשעה טובה פורסם תזכיר חוק הגיור החדש של הממשלה: "חוק מערך הגיור". גילוי נאות: הייתה לי הזכות, כמומחה מתנדב, לסייע בכתיבת החוק. כצפוי, עורר החוק שיח ציבורי וביקורת חריפה מימין ומשמאל. בשורות הבאות אנסה להסביר את עקרונות החוק ואת הרעיונות שעמדו מאחוריו.
ראשית, העובדות: בישראל חיים קרוב לחצי מיליון עולים וצאצאי עולים לא-יהודים – ברובם אנשים ממוצא יהודי שהם חלק בלתי נפרד מאיתנו. עשרות-אלפים מתוכם אינם עולים, אלא הילדים שכבר נולדו בישראל והם חלק מהמשפחה היהודית-ישראלית לכל דבר ועניין. לא כולם רוצים להתגייר וזו, למותר לציין, זכותם המלאה. אולם מתברר שרבים מהם דווקא רוצים בכך.

 

בשני העשורים האחרונים מאה אלף(!) איש – אחד מכל ארבעה עולים – התחילו ללמוד בכיתות גיור, אך רק שליש סיימו את התהליך בהצלחה. אפשר להציע סיבות רבות לכך, אולם אי אפשר להתכחש לעובדה שיש ביקוש לגיור – ותפקידה של המדינה הוא לאפשר ולהנגיש אותו למעוניינים.
אין כאן באמת דרמה. רבני ערים עברו בחינות מפרכות של הרבנות הראשית. מעתה הם יוכלו גם לגייר. נזכיר שכבר היום הרבנות הראשית סומכת על גיור רבני קהילות מחו"ל. אין ספק שניתן לסמוך גם על רבני ישראל שהרבנות עצמה מינתה
החוק החדש נועד לתת פתרון לאתגר הזה. החוק מאפשר להגדיל את מעגל המגיירים ולהרחיב את האפשרויות בפני מי שבוחרים בכך. כיום, רק כ-25 רבנים בכל הארץ רשאים לגייר. החוק המוצע יאפשר לעוד עשרות רבנים להשתתף במשימה לאומית-דתית זו. בניגוד לכותרות הגדולות, אין כאן באמת דרמה. רבני ערים עברו בחינות מפרכות של הרבנות הראשית לישראל, וסומכים עליהם שיוכלו להשיא זוגות ולהעניק תעודות כשרות. מעתה ואילך הם יוכלו גם לגייר. נזכיר שכבר היום הרבנות הראשית סומכת על גיור רבני קהילות מחו"ל. אין ספק שניתן לסמוך גם על רבני ישראל שהרבנות עצמה מינתה.
האם בכלל רוצים מתגיירים?
בין השורות, נראה שהוויכוח האמיתי הוא בשאלה האם רוצים מתגיירים. לשיטת חלק מהמתנגדים לחוק, היהדות איננה מעוניינת בגרים, שהרי נאמר "קשים גרים לישראל כספחת". יוזמי החוק חושבים בדיוק להפך. גדולי הרבנים בדורנו קבעו שכאשר המתגיירים הם ממוצא יהודי, "זרע ישראל", יש מצווה לסייע להם להתגייר ולשוב לשורשיהם. בזמן שמספר הזוגות המעורבים מתקרב ל-10% מכלל הזוגות, מדי שנה, וקיים חשש כבד של התבוללות דווקא בישראל – יש לעשות הכול כדי למנוע זאת.
הניסיון מלמד שכאשר אחד מבני משפחתם הקרובה מבקש להתחתן עם לא-יהודי, גם גדולי המתנגדים לגיור הופכים פתאום למקלים. חכמינו קבעו: "חביבה ארץ ישראל שמכשרת גרים". בארץ ישראל הרוב הם יהודים והמיעוט הלא-יהודי נטמע בתוכו, ולכן ראוי דווקא לעודד ולקדם את הגיור.
רבני הגיור יעמדו בתנאי סף ויהיו כפופים לפיקוח ולדין משמעתי. כללי הדיון ייקבעו על ידי ועדת היגוי משותפת לרב הראשי ולשר הממונה על הגיור (כיום, ראש הממשלה). מי שטוען שניתן יהיה לחפף או לגייר שלא כהלכה, לא קרא כנראה את החוק
מבקרים אחרים של החוק חוששים שהרבנים שיתמנו עלולים להיות מקלים מדי. קשה לקבל טענה זו לנוכח העובדה שרוב הרבנים הראשיים לישראל, החל מהרבנים אונטרמן, הרב גורן וכלה ברב עובדיה, הנחו במפורש שאין להחמיר בגיור בדורנו. מדוע למנוע מרבני עיר לאמץ את העמדה ההלכתית הזו?
רבים אינם יודעים כי כבר היום ישנם רבנים בעלי גישה מקרבת בתוך מערך הגיור הממלכתי. ישנם הרכבים שמגיירים 80% מאלה המגיעים לפניהם כבר בפעם הראשונה. הרכבים אחרים דוחים לפחות את מחציתם. כיום, כתובת המגורים מכתיבה את המקום שבו תתגייר ואת הרכב בית הדין שאליו תשובץ. האם הגיוני שספח תעודת הזהות יקבע את הסיכוי להתגייר? החוק החדש מתקן את העיוות הזה. הוא מרחיב את מעגל המגיירים, ומאפשר למתעניינים לבחור את המקום שבו תתנהל בקשתם לגיור.
ה"שולחן ערוך" לא מאפשר לבטל סתם גיור
מבקרים אחרים של החוק מודים שאין סיבה עקרונית למנוע מרבני ערים, בשר מבשרה של הרבנות, לגייר. אלא שהם חוששים שהביזור יביא לפיקוח רופף ולתוצאות בעייתיות, כפי שהיה בעבר בזמן שרבני ערים גיירו. כדי להתמודד עם בעיה אפשרית זו ולשמור על אחידות, החוק קובע מערכת איזון ובקרה מוקפדים.
גיור רבני ערים ייעשה תחת מחוז מינהלי ייעודי (מחוז רבני ערים), שיפעל כחלק ממערך הגיור הממלכתי. רבני הגיור יעמדו בתנאי סף ויהיו כפופים לפיקוח ולדין משמעתי. כללי הדיון ייקבעו על ידי ועדת היגוי משותפת לרב הראשי ולשר הממונה על הגיור (כיום, ראש הממשלה). על כל זאת נקבע גם מנגנון המאפשר לרב הראשי להדיח דיין שאינו פועל על פי הכללים. מי שטוען שניתן יהיה לחפף או לגייר שלא כהלכה, לא קרא כנראה את החוק.
צריך להודות שהחוק אינו מתיימר לשנות את המצב שנוצר ביחס לגיורי התנועות. עד כה, במשך חמישים השנים האחרונות שבהן החרדים והדתיים היו לשון מאזניים בקואליציה, הם לא הצליחו לעצור את פסיקות בג"ץ בנושא
בימים האחרונים הופצה גם שמועה שלפיה החוק עתיד לאפשר גיור סיטונאי של עובדים זרים ומסתננים. זו עוד דוגמה לביקורת חסרת כל שחר. לראשונה בישראל, החוק קובע כללים ברורים לגבי גיור של מי שאינם אזרחים ומונע כל אפשרות לניצולו לרעה. אחרים מפיצים "סקופים" כאילו החוק מכניס גיורים רפורמיים ב"דלת האחורית". גם אלה לא קראו את סעיפי החוק שבהם כתוב במפורש, בפעם הראשונה בתולדות המדינה, שהגיור ייעשה על פי דין תורה. לא פחות.
עם זאת, צריך להודות שהחוק אינו מתיימר לשנות את המצב שנוצר ביחס לגיורי התנועות. עד כה, במשך חמישים השנים האחרונות שבהן החרדים והדתיים היו לשון מאזניים בקואליציה, הם לא הצליחו לעצור את פסיקות בג"ץ בנושא. תהיה זו צביעות לצפות מהקואליציה הנוכחית שדווקא היא תהפוך את המצב.
מהצד השני, יש החוששים מכך שיהיו מי שיפעלו לבטל את הגיורים החדשים, כפי שכבר ניסו לעשות בעבר ביחס לגיור צה"ל. על כן החוק קובע שתעודת הגיור שתינתן למתגיירים על ידי רבני הערים תהיה זהה לחלוטין לזו שמקבלים מתגיירים אחרים. נוסף על כך, נקבע בהתאם להוראות ה"שולחן ערוך" שלא ניתן לבטל גיור אלא אם כן הושג במרמה.
העיקשות הובילה לכרסום באחדות הגיור
קשה לראות כיצד פעם אחר פעם, הממסד הדתי שלנו מחמיץ הזדמנויות לקדם את נושא הגיור במדינת ישראל. מערך הגיור הצבאי, שכולם מתגאים בו כיום (ובצדק), הוקם ביוזמת אלעזר שטרן, בתפקידו כראש אכ"א – ולא ביוזמת הרבנות. הרבנות התנגדה גם לפשרת נאמן (1998) ולמתווה ניסים (2018), אף על פי שהם היו מעגנים את מעמדו של הגיור האורתודוכסי בחקיקה ראשית. התוצאה: בהיעדר נכונות לכל פשרה ובהיעדר הסדרה חוקית אחרת, בית המשפט כרסם באחדות הגיור ואפשר בחוק את קיומם של גיורים אלטרנטיביים.
בדיוק לפני עשור, הרב עובדיה יוסף אשרר את תוקף הגיורים הצבאיים. ברוח זו מצופה גם מהרבנות הראשית הנוכחית לנצל את ההזדמנות הייחודית שנוצרה
לא כל הרבנים הראשיים נקטו גישה זו. הרב הראשי שלמה גורן ייסד בשנות השבעים את מערך הגיור כמענה לפתיחת מסך הברזל ולטובת מתנדבות לא-יהודיות שנישאו לבני הקיבוצים. הרב הראשי בקשי דורון הקים בשנות התשעים הרכבים נוספים של בתי דין לגיור עבור מאות האלפים הלא-יהודים שעלו בעליות הגדולות מברית המועצות ומאתיופיה. בדיוק לפני עשור, הרב עובדיה יוסף אשרר את תוקף הגיורים הצבאיים. ברוח זו מצופה גם מהרבנות הראשית הנוכחית לנצל את ההזדמנות הייחודית שנוצרה, לחבק את היוזמה הנוכחית ולעשות ככל שביכולתה לסייע למעוניינים בכך, לחזור הביתה לצור מחצבתם היהודי.
אל תאמינו לשמועות. קראו את החוק ותראו שהוא מאוזן ומידתי. כולי תקווה שחוק הגיור החדש יתקבל על ידי הרבנות הראשית, על ידי כלל המפלגות, ובעיקר על ידי ציבור העולים הלא-יהודי. בסופו של דבר, המבחן האמיתי של החוק יהיה מבחן התוצאה. האם רבני הערים ושאר רבני הגיור ישכילו לפתוח את הדלת לבני משפחתנו הלא-יהודים, המעוניינים להיכנס בצורה שלמה אל העם היהודי? נקווה שהפעם, את ההזדמנות הזו, לא נחמיץ.
פורסם באתר Ynet.

חוק הגיור: הקרב בין מי שמעוניין לסייע לגרים – למי שלא רוצה בהם בישראל

ד"ר נתנאל פישר
ראש בית הספר למדיניות ציבורית, ממשל ומשפט במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט
בשעה טובה פורסם תזכיר חוק הגיור החדש של הממשלה: "חוק מערך הגיור". גילוי נאות: הייתה לי הזכות, כמומחה מתנדב, לסייע בכתיבת החוק. כצפוי, עורר החוק שיח ציבורי וביקורת חריפה מימין ומשמאל. בשורות הבאות אנסה להסביר את עקרונות החוק ואת הרעיונות שעמדו מאחוריו.
ראשית, העובדות: בישראל חיים קרוב לחצי מיליון עולים וצאצאי עולים לא-יהודים – ברובם אנשים ממוצא יהודי שהם חלק בלתי נפרד מאיתנו. עשרות-אלפים מתוכם אינם עולים, אלא הילדים שכבר נולדו בישראל והם חלק מהמשפחה היהודית-ישראלית לכל דבר ועניין. לא כולם רוצים להתגייר וזו, למותר לציין, זכותם המלאה. אולם מתברר שרבים מהם דווקא רוצים בכך.

 

בשני העשורים האחרונים מאה אלף(!) איש – אחד מכל ארבעה עולים – התחילו ללמוד בכיתות גיור, אך רק שליש סיימו את התהליך בהצלחה. אפשר להציע סיבות רבות לכך, אולם אי אפשר להתכחש לעובדה שיש ביקוש לגיור – ותפקידה של המדינה הוא לאפשר ולהנגיש אותו למעוניינים.
אין כאן באמת דרמה. רבני ערים עברו בחינות מפרכות של הרבנות הראשית. מעתה הם יוכלו גם לגייר. נזכיר שכבר היום הרבנות הראשית סומכת על גיור רבני קהילות מחו"ל. אין ספק שניתן לסמוך גם על רבני ישראל שהרבנות עצמה מינתה
החוק החדש נועד לתת פתרון לאתגר הזה. החוק מאפשר להגדיל את מעגל המגיירים ולהרחיב את האפשרויות בפני מי שבוחרים בכך. כיום, רק כ-25 רבנים בכל הארץ רשאים לגייר. החוק המוצע יאפשר לעוד עשרות רבנים להשתתף במשימה לאומית-דתית זו. בניגוד לכותרות הגדולות, אין כאן באמת דרמה. רבני ערים עברו בחינות מפרכות של הרבנות הראשית לישראל, וסומכים עליהם שיוכלו להשיא זוגות ולהעניק תעודות כשרות. מעתה ואילך הם יוכלו גם לגייר. נזכיר שכבר היום הרבנות הראשית סומכת על גיור רבני קהילות מחו"ל. אין ספק שניתן לסמוך גם על רבני ישראל שהרבנות עצמה מינתה.
האם בכלל רוצים מתגיירים?
בין השורות, נראה שהוויכוח האמיתי הוא בשאלה האם רוצים מתגיירים. לשיטת חלק מהמתנגדים לחוק, היהדות איננה מעוניינת בגרים, שהרי נאמר "קשים גרים לישראל כספחת". יוזמי החוק חושבים בדיוק להפך. גדולי הרבנים בדורנו קבעו שכאשר המתגיירים הם ממוצא יהודי, "זרע ישראל", יש מצווה לסייע להם להתגייר ולשוב לשורשיהם. בזמן שמספר הזוגות המעורבים מתקרב ל-10% מכלל הזוגות, מדי שנה, וקיים חשש כבד של התבוללות דווקא בישראל – יש לעשות הכול כדי למנוע זאת.
הניסיון מלמד שכאשר אחד מבני משפחתם הקרובה מבקש להתחתן עם לא-יהודי, גם גדולי המתנגדים לגיור הופכים פתאום למקלים. חכמינו קבעו: "חביבה ארץ ישראל שמכשרת גרים". בארץ ישראל הרוב הם יהודים והמיעוט הלא-יהודי נטמע בתוכו, ולכן ראוי דווקא לעודד ולקדם את הגיור.
רבני הגיור יעמדו בתנאי סף ויהיו כפופים לפיקוח ולדין משמעתי. כללי הדיון ייקבעו על ידי ועדת היגוי משותפת לרב הראשי ולשר הממונה על הגיור (כיום, ראש הממשלה). מי שטוען שניתן יהיה לחפף או לגייר שלא כהלכה, לא קרא כנראה את החוק
מבקרים אחרים של החוק חוששים שהרבנים שיתמנו עלולים להיות מקלים מדי. קשה לקבל טענה זו לנוכח העובדה שרוב הרבנים הראשיים לישראל, החל מהרבנים אונטרמן, הרב גורן וכלה ברב עובדיה, הנחו במפורש שאין להחמיר בגיור בדורנו. מדוע למנוע מרבני עיר לאמץ את העמדה ההלכתית הזו?
רבים אינם יודעים כי כבר היום ישנם רבנים בעלי גישה מקרבת בתוך מערך הגיור הממלכתי. ישנם הרכבים שמגיירים 80% מאלה המגיעים לפניהם כבר בפעם הראשונה. הרכבים אחרים דוחים לפחות את מחציתם. כיום, כתובת המגורים מכתיבה את המקום שבו תתגייר ואת הרכב בית הדין שאליו תשובץ. האם הגיוני שספח תעודת הזהות יקבע את הסיכוי להתגייר? החוק החדש מתקן את העיוות הזה. הוא מרחיב את מעגל המגיירים, ומאפשר למתעניינים לבחור את המקום שבו תתנהל בקשתם לגיור.
ה"שולחן ערוך" לא מאפשר לבטל סתם גיור
מבקרים אחרים של החוק מודים שאין סיבה עקרונית למנוע מרבני ערים, בשר מבשרה של הרבנות, לגייר. אלא שהם חוששים שהביזור יביא לפיקוח רופף ולתוצאות בעייתיות, כפי שהיה בעבר בזמן שרבני ערים גיירו. כדי להתמודד עם בעיה אפשרית זו ולשמור על אחידות, החוק קובע מערכת איזון ובקרה מוקפדים.
גיור רבני ערים ייעשה תחת מחוז מינהלי ייעודי (מחוז רבני ערים), שיפעל כחלק ממערך הגיור הממלכתי. רבני הגיור יעמדו בתנאי סף ויהיו כפופים לפיקוח ולדין משמעתי. כללי הדיון ייקבעו על ידי ועדת היגוי משותפת לרב הראשי ולשר הממונה על הגיור (כיום, ראש הממשלה). על כל זאת נקבע גם מנגנון המאפשר לרב הראשי להדיח דיין שאינו פועל על פי הכללים. מי שטוען שניתן יהיה לחפף או לגייר שלא כהלכה, לא קרא כנראה את החוק.
צריך להודות שהחוק אינו מתיימר לשנות את המצב שנוצר ביחס לגיורי התנועות. עד כה, במשך חמישים השנים האחרונות שבהן החרדים והדתיים היו לשון מאזניים בקואליציה, הם לא הצליחו לעצור את פסיקות בג"ץ בנושא
בימים האחרונים הופצה גם שמועה שלפיה החוק עתיד לאפשר גיור סיטונאי של עובדים זרים ומסתננים. זו עוד דוגמה לביקורת חסרת כל שחר. לראשונה בישראל, החוק קובע כללים ברורים לגבי גיור של מי שאינם אזרחים ומונע כל אפשרות לניצולו לרעה. אחרים מפיצים "סקופים" כאילו החוק מכניס גיורים רפורמיים ב"דלת האחורית". גם אלה לא קראו את סעיפי החוק שבהם כתוב במפורש, בפעם הראשונה בתולדות המדינה, שהגיור ייעשה על פי דין תורה. לא פחות.
עם זאת, צריך להודות שהחוק אינו מתיימר לשנות את המצב שנוצר ביחס לגיורי התנועות. עד כה, במשך חמישים השנים האחרונות שבהן החרדים והדתיים היו לשון מאזניים בקואליציה, הם לא הצליחו לעצור את פסיקות בג"ץ בנושא. תהיה זו צביעות לצפות מהקואליציה הנוכחית שדווקא היא תהפוך את המצב.
מהצד השני, יש החוששים מכך שיהיו מי שיפעלו לבטל את הגיורים החדשים, כפי שכבר ניסו לעשות בעבר ביחס לגיור צה"ל. על כן החוק קובע שתעודת הגיור שתינתן למתגיירים על ידי רבני הערים תהיה זהה לחלוטין לזו שמקבלים מתגיירים אחרים. נוסף על כך, נקבע בהתאם להוראות ה"שולחן ערוך" שלא ניתן לבטל גיור אלא אם כן הושג במרמה.
העיקשות הובילה לכרסום באחדות הגיור
קשה לראות כיצד פעם אחר פעם, הממסד הדתי שלנו מחמיץ הזדמנויות לקדם את נושא הגיור במדינת ישראל. מערך הגיור הצבאי, שכולם מתגאים בו כיום (ובצדק), הוקם ביוזמת אלעזר שטרן, בתפקידו כראש אכ"א – ולא ביוזמת הרבנות. הרבנות התנגדה גם לפשרת נאמן (1998) ולמתווה ניסים (2018), אף על פי שהם היו מעגנים את מעמדו של הגיור האורתודוכסי בחקיקה ראשית. התוצאה: בהיעדר נכונות לכל פשרה ובהיעדר הסדרה חוקית אחרת, בית המשפט כרסם באחדות הגיור ואפשר בחוק את קיומם של גיורים אלטרנטיביים.
בדיוק לפני עשור, הרב עובדיה יוסף אשרר את תוקף הגיורים הצבאיים. ברוח זו מצופה גם מהרבנות הראשית הנוכחית לנצל את ההזדמנות הייחודית שנוצרה
לא כל הרבנים הראשיים נקטו גישה זו. הרב הראשי שלמה גורן ייסד בשנות השבעים את מערך הגיור כמענה לפתיחת מסך הברזל ולטובת מתנדבות לא-יהודיות שנישאו לבני הקיבוצים. הרב הראשי בקשי דורון הקים בשנות התשעים הרכבים נוספים של בתי דין לגיור עבור מאות האלפים הלא-יהודים שעלו בעליות הגדולות מברית המועצות ומאתיופיה. בדיוק לפני עשור, הרב עובדיה יוסף אשרר את תוקף הגיורים הצבאיים. ברוח זו מצופה גם מהרבנות הראשית הנוכחית לנצל את ההזדמנות הייחודית שנוצרה, לחבק את היוזמה הנוכחית ולעשות ככל שביכולתה לסייע למעוניינים בכך, לחזור הביתה לצור מחצבתם היהודי.
אל תאמינו לשמועות. קראו את החוק ותראו שהוא מאוזן ומידתי. כולי תקווה שחוק הגיור החדש יתקבל על ידי הרבנות הראשית, על ידי כלל המפלגות, ובעיקר על ידי ציבור העולים הלא-יהודי. בסופו של דבר, המבחן האמיתי של החוק יהיה מבחן התוצאה. האם רבני הערים ושאר רבני הגיור ישכילו לפתוח את הדלת לבני משפחתנו הלא-יהודים, המעוניינים להיכנס בצורה שלמה אל העם היהודי? נקווה שהפעם, את ההזדמנות הזו, לא נחמיץ.
פורסם באתר Ynet.

מאמרים נוספים

אונאת הגר – עובדות ודעות

צוריאל חלמיש
חוקר הלכה בישיבת הר ברכה
מאז ומעולם היו מחלוקות בהלכות גיור. המקילים לא נמנעו מלגייר מחשש אונאת הגר, גם כאשר גורמים בתוככי הרבנות הראשית פקפקו בכשרות הגיורים. דעה וסקירה היסטורית.

אונאת הגר – עובדות ודעות

צוריאל חלמיש
חוקר הלכה בישיבת הר ברכה
מאז ומעולם היו מחלוקות בהלכות גיור. המקילים לא נמנעו מלגייר מחשש אונאת הגר, גם כאשר גורמים בתוככי הרבנות הראשית פקפקו בכשרות הגיורים. דעה וסקירה היסטורית.

גיור בעידן של קיבוץ גלויות

פרופ׳ ידידיה שטרן
נשיא המכון למדיניות העם היהודי ומרצה למשפטים באונ׳ בר-אילן
אשרינו שאנו חיים בדור של קיבוץ גלויות. בין השבים למולדת העתיקה גם משפחות שרק חלקים מתוכן הם יהודים. כך, כיום, חיים בישראל קרוב לחצי מיליון אזרחים, שהם עולים מכוח חוק השבות )וצאצאיהם שנולדו כאן(, שלא נולדו לאם יהודייה, ולכן אינם מוכרים על ידי ההלכה ועל ידי החוק הישראלי כיהודים.

גיור בעידן של קיבוץ גלויות

פרופ׳ ידידיה שטרן
נשיא המכון למדיניות העם היהודי ומרצה למשפטים באונ׳ בר-אילן
אשרינו שאנו חיים בדור של קיבוץ גלויות. בין השבים למולדת העתיקה גם משפחות שרק חלקים מתוכן הם יהודים. כך, כיום, חיים בישראל קרוב לחצי מיליון אזרחים, שהם עולים מכוח חוק השבות )וצאצאיהם שנולדו כאן(, שלא נולדו לאם יהודייה, ולכן אינם מוכרים על ידי ההלכה ועל ידי החוק הישראלי כיהודים.

הרב דרוקמן: חוק הגיור הוא חוק טוב וחשוב

הרב חיים דרוקמן
כראש ישיבת אור עציון ונשיא מוסדותיה,מהרבנים הבולטים בציונות הדתית.
מנגד מודה הרב חיים דרוקמן שעל אף החוק הטוב: "לא אצביע בעד אם הרבנות הראשית מתנגדת לזה".

הרב דרוקמן: חוק הגיור הוא חוק טוב וחשוב

הרב חיים דרוקמן
כראש ישיבת אור עציון ונשיא מוסדותיה,מהרבנים הבולטים בציונות הדתית.
מנגד מודה הרב חיים דרוקמן שעל אף החוק הטוב: "לא אצביע בעד אם הרבנות הראשית מתנגדת לזה".

רפורמת הגיור היא קריטית כדי להתמודד עם אתגרי השעה

הרב ד"ר שרון שלום
מרצה בחוג ליהדות וראש הקתדרה לחקר יהדות אתיופיה בקריה האקדמית אונו
למרות המחלוקת, הרפורמה של השר כהנא ראויה • כדאי לנו לפנות לתרבות הדתית האתיופית שיכולה לשמש כפתרון לפוליטיזציה הדתית.

רפורמת הגיור היא קריטית כדי להתמודד עם אתגרי השעה

הרב ד"ר שרון שלום
מרצה בחוג ליהדות וראש הקתדרה לחקר יהדות אתיופיה בקריה האקדמית אונו
למרות המחלוקת, הרפורמה של השר כהנא ראויה • כדאי לנו לפנות לתרבות הדתית האתיופית שיכולה לשמש כפתרון לפוליטיזציה הדתית.

הרב שלמה וילק על רפורמת הגיור: "הפתרון הטוב והמתאים ביותר"

שלמה וילק
ראש ישיבת ההסדר מחניים
ראש ישיבת מחניים: "כוחות גדולים מתנגדים למהלכים החשובים, וכמו תמיד אין מדובר בהלכה ולא בטובת עם ישראל".

הרב שלמה וילק על רפורמת הגיור: "הפתרון הטוב והמתאים ביותר"

שלמה וילק
ראש ישיבת ההסדר מחניים
ראש ישיבת מחניים: "כוחות גדולים מתנגדים למהלכים החשובים, וכמו תמיד אין מדובר בהלכה ולא בטובת עם ישראל".

תמיכה במתווה הגיור על ידי רבני ערים

הרב אליעזר מלמד
רב היישוב הר ברכה וראש הישיבה
טוב להחזיר לרבנים מקומיים את הסמכות החוקית לגייר. כך היא ההלכה מימים ימימה, שכל רב מוסמך לגייר. וכך נהגו גם במדינת ישראל עד לפני כשלושים שנה. וכך ראוי ונכון כיום

תמיכה במתווה הגיור על ידי רבני ערים

הרב אליעזר מלמד
רב היישוב הר ברכה וראש הישיבה
טוב להחזיר לרבנים מקומיים את הסמכות החוקית לגייר. כך היא ההלכה מימים ימימה, שכל רב מוסמך לגייר. וכך נהגו גם במדינת ישראל עד לפני כשלושים שנה. וכך ראוי ונכון כיום

גיור רבני ערים – צו השעה

הרב דוד סתיו
רב העיר שהם ויו"ר ארגון רבני צהר
העובדה שבכל שנה נולדים בישראל חמשת אלפים ילדים שאינם יהודים, והם מהווים בשר מבשרה של החברה הישראלית ומעורים בה מבלי הכר, מייצרת אתגר גדול של נישואי תערובת

גיור רבני ערים – צו השעה

הרב דוד סתיו
רב העיר שהם ויו"ר ארגון רבני צהר
העובדה שבכל שנה נולדים בישראל חמשת אלפים ילדים שאינם יהודים, והם מהווים בשר מבשרה של החברה הישראלית ומעורים בה מבלי הכר, מייצרת אתגר גדול של נישואי תערובת

מתווה הגיור יחזק את הגיור כהלכה בישראל

הרב יעקב מדן
ראש ישיבת הר-עציון
מתווה הגיור המוצע כעת שומר על מעמדם של הרבנים הראשיים כ”ראשי העדה הדתית”, החתימה על תעודת ההמרה של המתגייר תהיה גם מכוחם, והגיור יירשם ברשות מרכזית המתואמת עימם.

מתווה הגיור יחזק את הגיור כהלכה בישראל

הרב יעקב מדן
ראש ישיבת הר-עציון
מתווה הגיור המוצע כעת שומר על מעמדם של הרבנים הראשיים כ”ראשי העדה הדתית”, החתימה על תעודת ההמרה של המתגייר תהיה גם מכוחם, והגיור יירשם ברשות מרכזית המתואמת עימם.

שמירה על זהותה היהודית של המדינה – צו השעה

הרבנית ד״ר טובה גנזל
מרצה בכירה בחוג הרב תחומי למדעי היהדות ולשעבר ראש המדרשה, באוניברסיטת בר-אילן
זכינו לחיות בדור שבו לנגד עינינו מתכנסים נדחי ישראל מארבע כנפות הארץ, ומדינת ישראל מהווה מוקד משיכה ליהודים רבים, ועימם מי שהם מזרע ישראל. בכך מוצב לפתחינו אתגר הלכתי ומדיני.

שמירה על זהותה היהודית של המדינה – צו השעה

הרבנית ד״ר טובה גנזל
מרצה בכירה בחוג הרב תחומי למדעי היהדות ולשעבר ראש המדרשה, באוניברסיטת בר-אילן
זכינו לחיות בדור שבו לנגד עינינו מתכנסים נדחי ישראל מארבע כנפות הארץ, ומדינת ישראל מהווה מוקד משיכה ליהודים רבים, ועימם מי שהם מזרע ישראל. בכך מוצב לפתחינו אתגר הלכתי ומדיני.

המשכה של מסורת ולא רפורמה

הרב יעקב ורהפטיג
דיין גיור וראש כולל במכון הרי פישל (לשעבר)
לענין חוק הגיור אבהיר כי אין כאן שום רפורמה וכי המתווה חוזר לדרך בה נהגו לפני שנים בארץ. רב עיר הממונה על הכשרות, עירוב, טהרת המשפחה, לווית המת, ועל העולם ההלכתי

המשכה של מסורת ולא רפורמה

הרב יעקב ורהפטיג
דיין גיור וראש כולל במכון הרי פישל (לשעבר)
לענין חוק הגיור אבהיר כי אין כאן שום רפורמה וכי המתווה חוזר לדרך בה נהגו לפני שנים בארץ. רב עיר הממונה על הכשרות, עירוב, טהרת המשפחה, לווית המת, ועל העולם ההלכתי

חובתנו לפעול למען הגיור

הרב שמואל דוד
רב העיר עפולה
אחד המיזמים הראשונים שהקמתי עם כניסתי לתפקיד רב העיר לפני עשרים וארבע שנים, היה הקמת אולפני גיור בעפולה. הצורך לתת מענה לאנשים אשר זוהו כיהודים בברית המועצות לשעבר

חובתנו לפעול למען הגיור

הרב שמואל דוד
רב העיר עפולה
אחד המיזמים הראשונים שהקמתי עם כניסתי לתפקיד רב העיר לפני עשרים וארבע שנים, היה הקמת אולפני גיור בעפולה. הצורך לתת מענה לאנשים אשר זוהו כיהודים בברית המועצות לשעבר

חשיבות הגיור בעת הזו

הרב רא״ם הכהן
ראש ישיבת עתניאל ורב היישוב עתניאל
כפי שכבר כתבתי בעבר אין לי ספק שהאחריות של מנהיגי הציבור בעת הזאת היא כדברי הנביא ירמיהו: 'והקמתי עליהם רעים ורעום ולא ייראו עוד ולא יחתו ולא יפקדו נאם ה"'. מתוך כך אני סבור כי חובתנו להחזיר את יכולת הגיור לרבני ערים כפי שכבר היה בעבר במדינת ישראל וכפי שהיה בכל הדורות מזמן התנאים.

חשיבות הגיור בעת הזו

הרב רא״ם הכהן
ראש ישיבת עתניאל ורב היישוב עתניאל
כפי שכבר כתבתי בעבר אין לי ספק שהאחריות של מנהיגי הציבור בעת הזאת היא כדברי הנביא ירמיהו: 'והקמתי עליהם רעים ורעום ולא ייראו עוד ולא יחתו ולא יפקדו נאם ה"'. מתוך כך אני סבור כי חובתנו להחזיר את יכולת הגיור לרבני ערים כפי שכבר היה בעבר במדינת ישראל וכפי שהיה בכל הדורות מזמן התנאים.

חוק הגיור: לראשונה גיור ממלכתי המעוגן בחוק

ד"ר שוקי פרידמן
סגן נשיא המכון למדיניות העם היהודי ומרצה למשפטים במרכז האקדמי "פרס"
זהותה היהודית של ישראל תלויה בקיומו של רוב יהודי במדינת-ישראל. הנקודה בה מתלכדת מדינת ישראל המתחדשת עם הזהות הלאומית-דתית-היהודית היא בהגדרת היהודיות. אל מול הגדרות שונות אפשריות, המובהקת והרווחת ביותר גם כיום היא זו ההלכתית.

חוק הגיור: לראשונה גיור ממלכתי המעוגן בחוק

ד"ר שוקי פרידמן
סגן נשיא המכון למדיניות העם היהודי ומרצה למשפטים במרכז האקדמי "פרס"
זהותה היהודית של ישראל תלויה בקיומו של רוב יהודי במדינת-ישראל. הנקודה בה מתלכדת מדינת ישראל המתחדשת עם הזהות הלאומית-דתית-היהודית היא בהגדרת היהודיות. אל מול הגדרות שונות אפשריות, המובהקת והרווחת ביותר גם כיום היא זו ההלכתית.