שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter

חוק הגיור: לראשונה גיור ממלכתי המעוגן בחוק

ד"ר שוקי פרידמן
סגן נשיא המכון למדיניות העם היהודי ומרצה למשפטים במרכז האקדמי "פרס"

זהותה היהודית של ישראל תלויה בקיומו של רוב יהודי במדינת-ישראל. הנקודה בה מתלכדת מדינת ישראל המתחדשת עם הזהות הלאומית-דתית-היהודית היא בהגדרת היהודיות. אל מול הגדרות שונות אפשריות, המובהקת והרווחת ביותר גם כיום היא זו ההלכתית. ביננו חיים כחצי מיליון ישראלים שהם חלק בלתי נפרד מרקמת החיים שלנו. חלקם אדישים לאפשרות לחיות כישראלים ללא שייכות ללאום היהודי. רבים מהם (כ-44%) נכונים לעשות מאמץ ולעבור תהליך תובעני של גיור אורתודוכסי כדי להשלים את הצטרפותם לעם היהודי במלא מובנה.

אל מול האתגר המשמעותי הזה, חוסר מעש הוא לא אופציה שכן האתגר רק מתעצם. ראשית, מספר הישראלים הלא יהודים בישראל גדל בהתמדה. בשל עליה וילודה, על כל ישראלי שמתגייר, נוספים ארבעה בכל שנה ארבעה שאינם יהודים כהלכה. שנית, בתוך חברה ישראלית שברובה מסורתית או חילונית בה ההכרה בחשיבות הזהות היהודית-הלכתית פוחתת, הרצון הזה אינו מובן מאליו. לכן אפשר לומר בוודאות כי ככל שחולף הזמן מספר הישראלים הלא יהודים שיבקשו להתגייר יפחת ומספרם ושיעורם באוכלוסיה היהודית יאמיר.

דרך המלך להתמודדות עם האתגר הזה הוא גיור הלכתי מאיר פנים לכל מי שחפץ בכך. החוק המוצע מתמודד עם האתגר הזה בדיוק. אם יצליח להביא שינוי, נראה בשנים הקרובות מספרים גדלים והולכים של מתגיירים במסגרת הגיור הממלכתי מבין הישראלים שאינם יהודים כהלכה.

ליבת החוק המוצע היא החזרת עטרה ליושנה: מתן סמכות לגיור לרבני ערים. אבל החוק ער לחשיבותו של ההיבט הממלכתי בגיור ולכן לא מציע ביזור של סמכות הגיור. קודם לכל, לראשונה בישראל, הוא הופך את הגיור הממלכתי, זה הקיים וזה של רבני ערים, למערך שפועל על פי חוק ולא טלאי על טלאי של החלטות ממשלה. בנוסף, החוק מקים מנגנון הדוק של פיקוח מקומי ומרכזי על מותבי הגיור המקומיים. כך, רבני עיר, תלמידי-חכמים שמהווים אבן היסוד של הרבנות הראשית, יוכלו לפעול על פי מיטב שיקול דעתם ההלכתי, ובדרך מאירת פנים לגרים. הדבר ייקר את הגיור ויעלה את הביקוש לו.

לצד זאת, הם יפעלו בתוך המסגרת הרחבה של אגף הגיור הקיים, תחת מחוז מיוחד שיוקם, מחוז 'רבני עיר', וכך יישמר ההיבט המבני של הגיור הממלכתי. בנוסף, כללי הגיור, והפיקוח על פעולתם של הרבנים ייעשו על ידי וועדת היגוי שתהווה גורם הלכתי עליון, ולצדה גם הרב הראשי, ראש מערך הגיור ולבסוף מועצת הרבנות הראשית. על כן, אפשר לומר במידה רבה של ביטחון שהחוק משדרג באופן משמעותי את הגיור הממלכתי בישראל לא רק ביכולת שלו להתמודד עם האתגר הלאומי של הגיור אלא גם בעיגונו בחוק של המערך הקיים ושל מנגנוני הפיקוח שיפעלו בו.

עת קיבוץ גלויות והאתגרים הזהותיים המתעצמים לא יכולים לאפשר לנו להפטיר כאשתקד. כמו בכל הסוגיות האחרות בדת-ומדינה, האסטרטגיה של 'שב ואל תשנה' תביא גם כאן לכרסום בזהות היהודית. חוק הגיור אינו פתרון מושלם אבל הוא הנכון לעת הזו וכשייושם יחזק את יהודיותה של המדינה.

חוק הגיור: לראשונה גיור ממלכתי המעוגן בחוק

ד"ר שוקי פרידמן
סגן נשיא המכון למדיניות העם היהודי ומרצה למשפטים במרכז האקדמי "פרס"

זהותה היהודית של ישראל תלויה בקיומו של רוב יהודי במדינת-ישראל. הנקודה בה מתלכדת מדינת ישראל המתחדשת עם הזהות הלאומית-דתית-היהודית היא בהגדרת היהודיות. אל מול הגדרות שונות אפשריות, המובהקת והרווחת ביותר גם כיום היא זו ההלכתית. ביננו חיים כחצי מיליון ישראלים שהם חלק בלתי נפרד מרקמת החיים שלנו. חלקם אדישים לאפשרות לחיות כישראלים ללא שייכות ללאום היהודי. רבים מהם (כ-44%) נכונים לעשות מאמץ ולעבור תהליך תובעני של גיור אורתודוכסי כדי להשלים את הצטרפותם לעם היהודי במלא מובנה.

אל מול האתגר המשמעותי הזה, חוסר מעש הוא לא אופציה שכן האתגר רק מתעצם. ראשית, מספר הישראלים הלא יהודים בישראל גדל בהתמדה. בשל עליה וילודה, על כל ישראלי שמתגייר, נוספים ארבעה בכל שנה ארבעה שאינם יהודים כהלכה. שנית, בתוך חברה ישראלית שברובה מסורתית או חילונית בה ההכרה בחשיבות הזהות היהודית-הלכתית פוחתת, הרצון הזה אינו מובן מאליו. לכן אפשר לומר בוודאות כי ככל שחולף הזמן מספר הישראלים הלא יהודים שיבקשו להתגייר יפחת ומספרם ושיעורם באוכלוסיה היהודית יאמיר.

דרך המלך להתמודדות עם האתגר הזה הוא גיור הלכתי מאיר פנים לכל מי שחפץ בכך. החוק המוצע מתמודד עם האתגר הזה בדיוק. אם יצליח להביא שינוי, נראה בשנים הקרובות מספרים גדלים והולכים של מתגיירים במסגרת הגיור הממלכתי מבין הישראלים שאינם יהודים כהלכה.

ליבת החוק המוצע היא החזרת עטרה ליושנה: מתן סמכות לגיור לרבני ערים. אבל החוק ער לחשיבותו של ההיבט הממלכתי בגיור ולכן לא מציע ביזור של סמכות הגיור. קודם לכל, לראשונה בישראל, הוא הופך את הגיור הממלכתי, זה הקיים וזה של רבני ערים, למערך שפועל על פי חוק ולא טלאי על טלאי של החלטות ממשלה. בנוסף, החוק מקים מנגנון הדוק של פיקוח מקומי ומרכזי על מותבי הגיור המקומיים. כך, רבני עיר, תלמידי-חכמים שמהווים אבן היסוד של הרבנות הראשית, יוכלו לפעול על פי מיטב שיקול דעתם ההלכתי, ובדרך מאירת פנים לגרים. הדבר ייקר את הגיור ויעלה את הביקוש לו.

לצד זאת, הם יפעלו בתוך המסגרת הרחבה של אגף הגיור הקיים, תחת מחוז מיוחד שיוקם, מחוז 'רבני עיר', וכך יישמר ההיבט המבני של הגיור הממלכתי. בנוסף, כללי הגיור, והפיקוח על פעולתם של הרבנים ייעשו על ידי וועדת היגוי שתהווה גורם הלכתי עליון, ולצדה גם הרב הראשי, ראש מערך הגיור ולבסוף מועצת הרבנות הראשית. על כן, אפשר לומר במידה רבה של ביטחון שהחוק משדרג באופן משמעותי את הגיור הממלכתי בישראל לא רק ביכולת שלו להתמודד עם האתגר הלאומי של הגיור אלא גם בעיגונו בחוק של המערך הקיים ושל מנגנוני הפיקוח שיפעלו בו.

עת קיבוץ גלויות והאתגרים הזהותיים המתעצמים לא יכולים לאפשר לנו להפטיר כאשתקד. כמו בכל הסוגיות האחרות בדת-ומדינה, האסטרטגיה של 'שב ואל תשנה' תביא גם כאן לכרסום בזהות היהודית. חוק הגיור אינו פתרון מושלם אבל הוא הנכון לעת הזו וכשייושם יחזק את יהודיותה של המדינה.

מאמרים נוספים

אונאת הגר – עובדות ודעות

צוריאל חלמיש
חוקר הלכה בישיבת הר ברכה
מאז ומעולם היו מחלוקות בהלכות גיור. המקילים לא נמנעו מלגייר מחשש אונאת הגר, גם כאשר גורמים בתוככי הרבנות הראשית פקפקו בכשרות הגיורים. דעה וסקירה היסטורית.

אונאת הגר – עובדות ודעות

צוריאל חלמיש
חוקר הלכה בישיבת הר ברכה
מאז ומעולם היו מחלוקות בהלכות גיור. המקילים לא נמנעו מלגייר מחשש אונאת הגר, גם כאשר גורמים בתוככי הרבנות הראשית פקפקו בכשרות הגיורים. דעה וסקירה היסטורית.

גיור בעידן של קיבוץ גלויות

פרופ׳ ידידיה שטרן
נשיא המכון למדיניות העם היהודי ומרצה למשפטים באונ׳ בר-אילן
אשרינו שאנו חיים בדור של קיבוץ גלויות. בין השבים למולדת העתיקה גם משפחות שרק חלקים מתוכן הם יהודים. כך, כיום, חיים בישראל קרוב לחצי מיליון אזרחים, שהם עולים מכוח חוק השבות )וצאצאיהם שנולדו כאן(, שלא נולדו לאם יהודייה, ולכן אינם מוכרים על ידי ההלכה ועל ידי החוק הישראלי כיהודים.

גיור בעידן של קיבוץ גלויות

פרופ׳ ידידיה שטרן
נשיא המכון למדיניות העם היהודי ומרצה למשפטים באונ׳ בר-אילן
אשרינו שאנו חיים בדור של קיבוץ גלויות. בין השבים למולדת העתיקה גם משפחות שרק חלקים מתוכן הם יהודים. כך, כיום, חיים בישראל קרוב לחצי מיליון אזרחים, שהם עולים מכוח חוק השבות )וצאצאיהם שנולדו כאן(, שלא נולדו לאם יהודייה, ולכן אינם מוכרים על ידי ההלכה ועל ידי החוק הישראלי כיהודים.

הרב דרוקמן: חוק הגיור הוא חוק טוב וחשוב

הרב חיים דרוקמן
כראש ישיבת אור עציון ונשיא מוסדותיה,מהרבנים הבולטים בציונות הדתית.
מנגד מודה הרב חיים דרוקמן שעל אף החוק הטוב: "לא אצביע בעד אם הרבנות הראשית מתנגדת לזה".

הרב דרוקמן: חוק הגיור הוא חוק טוב וחשוב

הרב חיים דרוקמן
כראש ישיבת אור עציון ונשיא מוסדותיה,מהרבנים הבולטים בציונות הדתית.
מנגד מודה הרב חיים דרוקמן שעל אף החוק הטוב: "לא אצביע בעד אם הרבנות הראשית מתנגדת לזה".

רפורמת הגיור היא קריטית כדי להתמודד עם אתגרי השעה

הרב ד"ר שרון שלום
מרצה בחוג ליהדות וראש הקתדרה לחקר יהדות אתיופיה בקריה האקדמית אונו
למרות המחלוקת, הרפורמה של השר כהנא ראויה • כדאי לנו לפנות לתרבות הדתית האתיופית שיכולה לשמש כפתרון לפוליטיזציה הדתית.

רפורמת הגיור היא קריטית כדי להתמודד עם אתגרי השעה

הרב ד"ר שרון שלום
מרצה בחוג ליהדות וראש הקתדרה לחקר יהדות אתיופיה בקריה האקדמית אונו
למרות המחלוקת, הרפורמה של השר כהנא ראויה • כדאי לנו לפנות לתרבות הדתית האתיופית שיכולה לשמש כפתרון לפוליטיזציה הדתית.

הרב שלמה וילק על רפורמת הגיור: "הפתרון הטוב והמתאים ביותר"

שלמה וילק
ראש ישיבת ההסדר מחניים
ראש ישיבת מחניים: "כוחות גדולים מתנגדים למהלכים החשובים, וכמו תמיד אין מדובר בהלכה ולא בטובת עם ישראל".

הרב שלמה וילק על רפורמת הגיור: "הפתרון הטוב והמתאים ביותר"

שלמה וילק
ראש ישיבת ההסדר מחניים
ראש ישיבת מחניים: "כוחות גדולים מתנגדים למהלכים החשובים, וכמו תמיד אין מדובר בהלכה ולא בטובת עם ישראל".

חוק הגיור: הקרב בין מי שמעוניין לסייע לגרים – למי שלא רוצה בהם בישראל

ד"ר נתנאל פישר
ראש בית הספר למדיניות ציבורית, ממשל ומשפט במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט
לא מדובר ברבנים "מקלים", לא מחפשים לחפף בגיור, לא מעוניינים בגיור סיטונאי – ואיש לא יבטל גיורים שנעשו | ד"ר נתנאל פישר, ממנסחי חוק הגיור החדש, עונה על הביקורות

חוק הגיור: הקרב בין מי שמעוניין לסייע לגרים – למי שלא רוצה בהם בישראל

ד"ר נתנאל פישר
ראש בית הספר למדיניות ציבורית, ממשל ומשפט במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט
לא מדובר ברבנים "מקלים", לא מחפשים לחפף בגיור, לא מעוניינים בגיור סיטונאי – ואיש לא יבטל גיורים שנעשו | ד"ר נתנאל פישר, ממנסחי חוק הגיור החדש, עונה על הביקורות

תמיכה במתווה הגיור על ידי רבני ערים

הרב אליעזר מלמד
רב היישוב הר ברכה וראש הישיבה
טוב להחזיר לרבנים מקומיים את הסמכות החוקית לגייר. כך היא ההלכה מימים ימימה, שכל רב מוסמך לגייר. וכך נהגו גם במדינת ישראל עד לפני כשלושים שנה. וכך ראוי ונכון כיום

תמיכה במתווה הגיור על ידי רבני ערים

הרב אליעזר מלמד
רב היישוב הר ברכה וראש הישיבה
טוב להחזיר לרבנים מקומיים את הסמכות החוקית לגייר. כך היא ההלכה מימים ימימה, שכל רב מוסמך לגייר. וכך נהגו גם במדינת ישראל עד לפני כשלושים שנה. וכך ראוי ונכון כיום

גיור רבני ערים – צו השעה

הרב דוד סתיו
רב העיר שהם ויו"ר ארגון רבני צהר
העובדה שבכל שנה נולדים בישראל חמשת אלפים ילדים שאינם יהודים, והם מהווים בשר מבשרה של החברה הישראלית ומעורים בה מבלי הכר, מייצרת אתגר גדול של נישואי תערובת

גיור רבני ערים – צו השעה

הרב דוד סתיו
רב העיר שהם ויו"ר ארגון רבני צהר
העובדה שבכל שנה נולדים בישראל חמשת אלפים ילדים שאינם יהודים, והם מהווים בשר מבשרה של החברה הישראלית ומעורים בה מבלי הכר, מייצרת אתגר גדול של נישואי תערובת

מתווה הגיור יחזק את הגיור כהלכה בישראל

הרב יעקב מדן
ראש ישיבת הר-עציון
מתווה הגיור המוצע כעת שומר על מעמדם של הרבנים הראשיים כ”ראשי העדה הדתית”, החתימה על תעודת ההמרה של המתגייר תהיה גם מכוחם, והגיור יירשם ברשות מרכזית המתואמת עימם.

מתווה הגיור יחזק את הגיור כהלכה בישראל

הרב יעקב מדן
ראש ישיבת הר-עציון
מתווה הגיור המוצע כעת שומר על מעמדם של הרבנים הראשיים כ”ראשי העדה הדתית”, החתימה על תעודת ההמרה של המתגייר תהיה גם מכוחם, והגיור יירשם ברשות מרכזית המתואמת עימם.

שמירה על זהותה היהודית של המדינה – צו השעה

הרבנית ד״ר טובה גנזל
מרצה בכירה בחוג הרב תחומי למדעי היהדות ולשעבר ראש המדרשה, באוניברסיטת בר-אילן
זכינו לחיות בדור שבו לנגד עינינו מתכנסים נדחי ישראל מארבע כנפות הארץ, ומדינת ישראל מהווה מוקד משיכה ליהודים רבים, ועימם מי שהם מזרע ישראל. בכך מוצב לפתחינו אתגר הלכתי ומדיני.

שמירה על זהותה היהודית של המדינה – צו השעה

הרבנית ד״ר טובה גנזל
מרצה בכירה בחוג הרב תחומי למדעי היהדות ולשעבר ראש המדרשה, באוניברסיטת בר-אילן
זכינו לחיות בדור שבו לנגד עינינו מתכנסים נדחי ישראל מארבע כנפות הארץ, ומדינת ישראל מהווה מוקד משיכה ליהודים רבים, ועימם מי שהם מזרע ישראל. בכך מוצב לפתחינו אתגר הלכתי ומדיני.

המשכה של מסורת ולא רפורמה

הרב יעקב ורהפטיג
דיין גיור וראש כולל במכון הרי פישל (לשעבר)
לענין חוק הגיור אבהיר כי אין כאן שום רפורמה וכי המתווה חוזר לדרך בה נהגו לפני שנים בארץ. רב עיר הממונה על הכשרות, עירוב, טהרת המשפחה, לווית המת, ועל העולם ההלכתי

המשכה של מסורת ולא רפורמה

הרב יעקב ורהפטיג
דיין גיור וראש כולל במכון הרי פישל (לשעבר)
לענין חוק הגיור אבהיר כי אין כאן שום רפורמה וכי המתווה חוזר לדרך בה נהגו לפני שנים בארץ. רב עיר הממונה על הכשרות, עירוב, טהרת המשפחה, לווית המת, ועל העולם ההלכתי

חובתנו לפעול למען הגיור

הרב שמואל דוד
רב העיר עפולה
אחד המיזמים הראשונים שהקמתי עם כניסתי לתפקיד רב העיר לפני עשרים וארבע שנים, היה הקמת אולפני גיור בעפולה. הצורך לתת מענה לאנשים אשר זוהו כיהודים בברית המועצות לשעבר

חובתנו לפעול למען הגיור

הרב שמואל דוד
רב העיר עפולה
אחד המיזמים הראשונים שהקמתי עם כניסתי לתפקיד רב העיר לפני עשרים וארבע שנים, היה הקמת אולפני גיור בעפולה. הצורך לתת מענה לאנשים אשר זוהו כיהודים בברית המועצות לשעבר

חשיבות הגיור בעת הזו

הרב רא״ם הכהן
ראש ישיבת עתניאל ורב היישוב עתניאל
כפי שכבר כתבתי בעבר אין לי ספק שהאחריות של מנהיגי הציבור בעת הזאת היא כדברי הנביא ירמיהו: 'והקמתי עליהם רעים ורעום ולא ייראו עוד ולא יחתו ולא יפקדו נאם ה"'. מתוך כך אני סבור כי חובתנו להחזיר את יכולת הגיור לרבני ערים כפי שכבר היה בעבר במדינת ישראל וכפי שהיה בכל הדורות מזמן התנאים.

חשיבות הגיור בעת הזו

הרב רא״ם הכהן
ראש ישיבת עתניאל ורב היישוב עתניאל
כפי שכבר כתבתי בעבר אין לי ספק שהאחריות של מנהיגי הציבור בעת הזאת היא כדברי הנביא ירמיהו: 'והקמתי עליהם רעים ורעום ולא ייראו עוד ולא יחתו ולא יפקדו נאם ה"'. מתוך כך אני סבור כי חובתנו להחזיר את יכולת הגיור לרבני ערים כפי שכבר היה בעבר במדינת ישראל וכפי שהיה בכל הדורות מזמן התנאים.