שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter

מתווה הגיור יחזק את הגיור כהלכה בישראל

הרב יעקב מדן
ראש ישיבת הר-עציון

אודות החוק המוצע
מתווה הגיור המוצע כעת שומר על מעמדם של הרבנים הראשיים כ“ראשי העדה הדתית“, החתימה על תעודת ההמרה של המתגייר תהיה גם מכוחם, והגיור יירשם ברשות מרכזית המתואמת עימם. רב עיר ימנה הרכב, שיחויב לפעול על פי כללי הגיור שייקבעו, ולא בשום דרך אחרת. רבני הערים, שהוסמכו לתפקידם בידי הרבנות הראשית לישראל, הם תלמידי חכמים גדולים המוחזקים בצדק כאנשים יראי שמיים הפועלים על פי התורה. מתווה הגיור, שיקבע את דרכי הגיור והלכותיו, יסוכם בידי שני נציגי השר (האמורים להיות תלמידי חכמים ויראי שמיים), שני נציגי הרבנים הראשיים ונציג חמישי המוסכם על שני הצדדים. הרב הראשי יוכל להדיח או לא לאשר הרכב שלא יעבוד על פי המתווה המאושר. כבודה של הרבנות הראשית, היקר לכולנו, יישמר בכך, וכך גם סמכותה. אכן ניתנת כאן אוטונומיה לא קטנה לרבני ערים, והיא לדעתי חשובה, אך הפיקוח וההדרכה הכללית של הרבנות הראשית נשמרים בכל הקשור להתנהלות בית הדין.

לא לגיור חילוני־לאומי
חוק הגיור לא ישנה את ההלכה: לא ניתן לגייר מי שאינו מקבל עליו עול מלכות שמיים ועול מצוות. אולם, רבים מן המתגיירים בבתי הדין של הרבנות הראשית, וגם בבתי הדין החרדיים, אכן נשחקים כעבור זמן קצר מקבלותיהם, ומתמזגים בחברה החילונית שסביבם. על פי הנתונים שבידי, כמות המתגיירים שקבלת המצוות שלהם נשחקת מקבילה במידה רבה להתפלגות הכללית באוכלוסייה: חילונים, שומרי מצוות, ומסורתיים “על הרצף“. לעיתים המתגיירים חדלים לקיים את כל המצוות ולעיתים הם שומרים רק את עיקרי המצוות, כשבתות וחגים (במידה מוגבלת), יום הכיפורים, איסורי טרפות ונבלות וחמץ בפסח. זו רעה חולה שעד עתה לא נמצא לה פתרון ראוי, אך היא אינה מפקיעה את הגיור למפרע, כל עוד אין ראיה שכוונתו של המתגייר מראש הייתה שלא לקיים את המצוות וכי הוא רימה את בית הדין.

להשקיע בהשתלבות הגרים
לדעתי עלינו להשקיע מאמץ משותף ותקציב לא קטן בליווי הגרים אחרי גיורם, כדי שיהיו קשורים לפחות חלקית לקהילות שומרות מצוות. אזכיר שיש מאות תלמידים בבתי ספר דתיים שהם מעוכבי גיור, לדעתי שלא בצדק, ומסיבות שיש להלכה דרכים לפתור אותן. צערם על עיכובם בגיור גדול מנשוא, והם עתידים לבוא בקשרי נישואין עם בנינו ועם נכדינו שעימם הם לומדים, בלא שנוכל למנוע זאת.
איך נוכל לאורך ימים לראות בצערם של רבים הראויים לגיור ומעוכבים מלהתגייר ולא לעשות דבר? איך נוכל להמשיך ולצפות בנישואי התערובת הפושים בחברה שלנו בכל מקום, וגם בחברה הדתית, ולא לעשות דבר?

בלי לערב פוליטיקה
מילה אחרונה: אני בטוח בטוהר כוונותיהם לשם שמיים של כל הרבנים העוסקים בעניין, וגם של הרבנים החולקים על דעתי מכל וכול. אני משתדל להתייחס רק לצד ההלכתי, ואינני שותף בשום צד לדיון התקשורתי והפוליטי סביב העניין. השיקולים במחלוקת הגיור אמורים להיות רק שיקולים הלכתיים, שיקולי צערם של הגרים הרוצים בגיור אמיתי, ושיקולי קיומו של העם היהודי ללא תהליך של התבוללות פנימית.

מתווה הגיור יחזק את הגיור כהלכה בישראל

הרב יעקב מדן
ראש ישיבת הר-עציון

אודות החוק המוצע
מתווה הגיור המוצע כעת שומר על מעמדם של הרבנים הראשיים כ“ראשי העדה הדתית“, החתימה על תעודת ההמרה של המתגייר תהיה גם מכוחם, והגיור יירשם ברשות מרכזית המתואמת עימם. רב עיר ימנה הרכב, שיחויב לפעול על פי כללי הגיור שייקבעו, ולא בשום דרך אחרת. רבני הערים, שהוסמכו לתפקידם בידי הרבנות הראשית לישראל, הם תלמידי חכמים גדולים המוחזקים בצדק כאנשים יראי שמיים הפועלים על פי התורה. מתווה הגיור, שיקבע את דרכי הגיור והלכותיו, יסוכם בידי שני נציגי השר (האמורים להיות תלמידי חכמים ויראי שמיים), שני נציגי הרבנים הראשיים ונציג חמישי המוסכם על שני הצדדים. הרב הראשי יוכל להדיח או לא לאשר הרכב שלא יעבוד על פי המתווה המאושר. כבודה של הרבנות הראשית, היקר לכולנו, יישמר בכך, וכך גם סמכותה. אכן ניתנת כאן אוטונומיה לא קטנה לרבני ערים, והיא לדעתי חשובה, אך הפיקוח וההדרכה הכללית של הרבנות הראשית נשמרים בכל הקשור להתנהלות בית הדין.

לא לגיור חילוני־לאומי
חוק הגיור לא ישנה את ההלכה: לא ניתן לגייר מי שאינו מקבל עליו עול מלכות שמיים ועול מצוות. אולם, רבים מן המתגיירים בבתי הדין של הרבנות הראשית, וגם בבתי הדין החרדיים, אכן נשחקים כעבור זמן קצר מקבלותיהם, ומתמזגים בחברה החילונית שסביבם. על פי הנתונים שבידי, כמות המתגיירים שקבלת המצוות שלהם נשחקת מקבילה במידה רבה להתפלגות הכללית באוכלוסייה: חילונים, שומרי מצוות, ומסורתיים “על הרצף“. לעיתים המתגיירים חדלים לקיים את כל המצוות ולעיתים הם שומרים רק את עיקרי המצוות, כשבתות וחגים (במידה מוגבלת), יום הכיפורים, איסורי טרפות ונבלות וחמץ בפסח. זו רעה חולה שעד עתה לא נמצא לה פתרון ראוי, אך היא אינה מפקיעה את הגיור למפרע, כל עוד אין ראיה שכוונתו של המתגייר מראש הייתה שלא לקיים את המצוות וכי הוא רימה את בית הדין.

להשקיע בהשתלבות הגרים
לדעתי עלינו להשקיע מאמץ משותף ותקציב לא קטן בליווי הגרים אחרי גיורם, כדי שיהיו קשורים לפחות חלקית לקהילות שומרות מצוות. אזכיר שיש מאות תלמידים בבתי ספר דתיים שהם מעוכבי גיור, לדעתי שלא בצדק, ומסיבות שיש להלכה דרכים לפתור אותן. צערם על עיכובם בגיור גדול מנשוא, והם עתידים לבוא בקשרי נישואין עם בנינו ועם נכדינו שעימם הם לומדים, בלא שנוכל למנוע זאת.
איך נוכל לאורך ימים לראות בצערם של רבים הראויים לגיור ומעוכבים מלהתגייר ולא לעשות דבר? איך נוכל להמשיך ולצפות בנישואי התערובת הפושים בחברה שלנו בכל מקום, וגם בחברה הדתית, ולא לעשות דבר?

בלי לערב פוליטיקה
מילה אחרונה: אני בטוח בטוהר כוונותיהם לשם שמיים של כל הרבנים העוסקים בעניין, וגם של הרבנים החולקים על דעתי מכל וכול. אני משתדל להתייחס רק לצד ההלכתי, ואינני שותף בשום צד לדיון התקשורתי והפוליטי סביב העניין. השיקולים במחלוקת הגיור אמורים להיות רק שיקולים הלכתיים, שיקולי צערם של הגרים הרוצים בגיור אמיתי, ושיקולי קיומו של העם היהודי ללא תהליך של התבוללות פנימית.

מאמרים נוספים

גיור בעידן של קיבוץ גלויות

פרופ׳ ידידיה שטרן
נשיא המכון למדיניות העם היהודי ומרצה למשפטים באונ׳ בר-אילן
אשרינו שאנו חיים בדור של קיבוץ גלויות. בין השבים למולדת העתיקה גם משפחות שרק חלקים מתוכן הם יהודים. כך, כיום, חיים בישראל קרוב לחצי מיליון אזרחים, שהם עולים מכוח חוק השבות )וצאצאיהם שנולדו כאן(, שלא נולדו לאם יהודייה, ולכן אינם מוכרים על ידי ההלכה ועל ידי החוק הישראלי כיהודים.

גיור בעידן של קיבוץ גלויות

פרופ׳ ידידיה שטרן
נשיא המכון למדיניות העם היהודי ומרצה למשפטים באונ׳ בר-אילן
אשרינו שאנו חיים בדור של קיבוץ גלויות. בין השבים למולדת העתיקה גם משפחות שרק חלקים מתוכן הם יהודים. כך, כיום, חיים בישראל קרוב לחצי מיליון אזרחים, שהם עולים מכוח חוק השבות )וצאצאיהם שנולדו כאן(, שלא נולדו לאם יהודייה, ולכן אינם מוכרים על ידי ההלכה ועל ידי החוק הישראלי כיהודים.

חוק הגיור: הקרב בין מי שמעוניין לסייע לגרים – למי שלא רוצה בהם בישראל

ד"ר נתנאל פישר
ראש בית הספר למדיניות ציבורית, ממשל ומשפט במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט
לא מדובר ברבנים "מקלים", לא מחפשים לחפף בגיור, לא מעוניינים בגיור סיטונאי – ואיש לא יבטל גיורים שנעשו | ד"ר נתנאל פישר, ממנסחי חוק הגיור החדש, עונה על הביקורות

חוק הגיור: הקרב בין מי שמעוניין לסייע לגרים – למי שלא רוצה בהם בישראל

ד"ר נתנאל פישר
ראש בית הספר למדיניות ציבורית, ממשל ומשפט במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט
לא מדובר ברבנים "מקלים", לא מחפשים לחפף בגיור, לא מעוניינים בגיור סיטונאי – ואיש לא יבטל גיורים שנעשו | ד"ר נתנאל פישר, ממנסחי חוק הגיור החדש, עונה על הביקורות

הרב שלמה וילק על רפורמת הגיור: "הפתרון הטוב והמתאים ביותר"

שלמה וילק
ראש ישיבת ההסדר מחניים
ראש ישיבת מחניים: "כוחות גדולים מתנגדים למהלכים החשובים, וכמו תמיד אין מדובר בהלכה ולא בטובת עם ישראל".

הרב שלמה וילק על רפורמת הגיור: "הפתרון הטוב והמתאים ביותר"

שלמה וילק
ראש ישיבת ההסדר מחניים
ראש ישיבת מחניים: "כוחות גדולים מתנגדים למהלכים החשובים, וכמו תמיד אין מדובר בהלכה ולא בטובת עם ישראל".

רפורמת הגיור היא קריטית כדי להתמודד עם אתגרי השעה

הרב ד"ר שרון שלום
מרצה בחוג ליהדות וראש הקתדרה לחקר יהדות אתיופיה בקריה האקדמית אונו
למרות המחלוקת, הרפורמה של השר כהנא ראויה • כדאי לנו לפנות לתרבות הדתית האתיופית שיכולה לשמש כפתרון לפוליטיזציה הדתית.

רפורמת הגיור היא קריטית כדי להתמודד עם אתגרי השעה

הרב ד"ר שרון שלום
מרצה בחוג ליהדות וראש הקתדרה לחקר יהדות אתיופיה בקריה האקדמית אונו
למרות המחלוקת, הרפורמה של השר כהנא ראויה • כדאי לנו לפנות לתרבות הדתית האתיופית שיכולה לשמש כפתרון לפוליטיזציה הדתית.

הרב דרוקמן: חוק הגיור הוא חוק טוב וחשוב

הרב חיים דרוקמן
כראש ישיבת אור עציון ונשיא מוסדותיה,מהרבנים הבולטים בציונות הדתית.
מנגד מודה הרב חיים דרוקמן שעל אף החוק הטוב: "לא אצביע בעד אם הרבנות הראשית מתנגדת לזה".

הרב דרוקמן: חוק הגיור הוא חוק טוב וחשוב

הרב חיים דרוקמן
כראש ישיבת אור עציון ונשיא מוסדותיה,מהרבנים הבולטים בציונות הדתית.
מנגד מודה הרב חיים דרוקמן שעל אף החוק הטוב: "לא אצביע בעד אם הרבנות הראשית מתנגדת לזה".

אונאת הגר – עובדות ודעות

צוריאל חלמיש
חוקר הלכה בישיבת הר ברכה
מאז ומעולם היו מחלוקות בהלכות גיור. המקילים לא נמנעו מלגייר מחשש אונאת הגר, גם כאשר גורמים בתוככי הרבנות הראשית פקפקו בכשרות הגיורים. דעה וסקירה היסטורית.

אונאת הגר – עובדות ודעות

צוריאל חלמיש
חוקר הלכה בישיבת הר ברכה
מאז ומעולם היו מחלוקות בהלכות גיור. המקילים לא נמנעו מלגייר מחשש אונאת הגר, גם כאשר גורמים בתוככי הרבנות הראשית פקפקו בכשרות הגיורים. דעה וסקירה היסטורית.

תמיכה במתווה הגיור על ידי רבני ערים

הרב אליעזר מלמד
רב היישוב הר ברכה וראש הישיבה
טוב להחזיר לרבנים מקומיים את הסמכות החוקית לגייר. כך היא ההלכה מימים ימימה, שכל רב מוסמך לגייר. וכך נהגו גם במדינת ישראל עד לפני כשלושים שנה. וכך ראוי ונכון כיום

תמיכה במתווה הגיור על ידי רבני ערים

הרב אליעזר מלמד
רב היישוב הר ברכה וראש הישיבה
טוב להחזיר לרבנים מקומיים את הסמכות החוקית לגייר. כך היא ההלכה מימים ימימה, שכל רב מוסמך לגייר. וכך נהגו גם במדינת ישראל עד לפני כשלושים שנה. וכך ראוי ונכון כיום

גיור רבני ערים – צו השעה

הרב דוד סתיו
רב העיר שהם ויו"ר ארגון רבני צהר
העובדה שבכל שנה נולדים בישראל חמשת אלפים ילדים שאינם יהודים, והם מהווים בשר מבשרה של החברה הישראלית ומעורים בה מבלי הכר, מייצרת אתגר גדול של נישואי תערובת

גיור רבני ערים – צו השעה

הרב דוד סתיו
רב העיר שהם ויו"ר ארגון רבני צהר
העובדה שבכל שנה נולדים בישראל חמשת אלפים ילדים שאינם יהודים, והם מהווים בשר מבשרה של החברה הישראלית ומעורים בה מבלי הכר, מייצרת אתגר גדול של נישואי תערובת

שמירה על זהותה היהודית של המדינה – צו השעה

הרבנית ד״ר טובה גנזל
מרצה בכירה בחוג הרב תחומי למדעי היהדות ולשעבר ראש המדרשה, באוניברסיטת בר-אילן
זכינו לחיות בדור שבו לנגד עינינו מתכנסים נדחי ישראל מארבע כנפות הארץ, ומדינת ישראל מהווה מוקד משיכה ליהודים רבים, ועימם מי שהם מזרע ישראל. בכך מוצב לפתחינו אתגר הלכתי ומדיני.

שמירה על זהותה היהודית של המדינה – צו השעה

הרבנית ד״ר טובה גנזל
מרצה בכירה בחוג הרב תחומי למדעי היהדות ולשעבר ראש המדרשה, באוניברסיטת בר-אילן
זכינו לחיות בדור שבו לנגד עינינו מתכנסים נדחי ישראל מארבע כנפות הארץ, ומדינת ישראל מהווה מוקד משיכה ליהודים רבים, ועימם מי שהם מזרע ישראל. בכך מוצב לפתחינו אתגר הלכתי ומדיני.

המשכה של מסורת ולא רפורמה

הרב יעקב ורהפטיג
דיין גיור וראש כולל במכון הרי פישל (לשעבר)
לענין חוק הגיור אבהיר כי אין כאן שום רפורמה וכי המתווה חוזר לדרך בה נהגו לפני שנים בארץ. רב עיר הממונה על הכשרות, עירוב, טהרת המשפחה, לווית המת, ועל העולם ההלכתי

המשכה של מסורת ולא רפורמה

הרב יעקב ורהפטיג
דיין גיור וראש כולל במכון הרי פישל (לשעבר)
לענין חוק הגיור אבהיר כי אין כאן שום רפורמה וכי המתווה חוזר לדרך בה נהגו לפני שנים בארץ. רב עיר הממונה על הכשרות, עירוב, טהרת המשפחה, לווית המת, ועל העולם ההלכתי

חובתנו לפעול למען הגיור

הרב שמואל דוד
רב העיר עפולה
אחד המיזמים הראשונים שהקמתי עם כניסתי לתפקיד רב העיר לפני עשרים וארבע שנים, היה הקמת אולפני גיור בעפולה. הצורך לתת מענה לאנשים אשר זוהו כיהודים בברית המועצות לשעבר

חובתנו לפעול למען הגיור

הרב שמואל דוד
רב העיר עפולה
אחד המיזמים הראשונים שהקמתי עם כניסתי לתפקיד רב העיר לפני עשרים וארבע שנים, היה הקמת אולפני גיור בעפולה. הצורך לתת מענה לאנשים אשר זוהו כיהודים בברית המועצות לשעבר

חשיבות הגיור בעת הזו

הרב רא״ם הכהן
ראש ישיבת עתניאל ורב היישוב עתניאל
כפי שכבר כתבתי בעבר אין לי ספק שהאחריות של מנהיגי הציבור בעת הזאת היא כדברי הנביא ירמיהו: 'והקמתי עליהם רעים ורעום ולא ייראו עוד ולא יחתו ולא יפקדו נאם ה"'. מתוך כך אני סבור כי חובתנו להחזיר את יכולת הגיור לרבני ערים כפי שכבר היה בעבר במדינת ישראל וכפי שהיה בכל הדורות מזמן התנאים.

חשיבות הגיור בעת הזו

הרב רא״ם הכהן
ראש ישיבת עתניאל ורב היישוב עתניאל
כפי שכבר כתבתי בעבר אין לי ספק שהאחריות של מנהיגי הציבור בעת הזאת היא כדברי הנביא ירמיהו: 'והקמתי עליהם רעים ורעום ולא ייראו עוד ולא יחתו ולא יפקדו נאם ה"'. מתוך כך אני סבור כי חובתנו להחזיר את יכולת הגיור לרבני ערים כפי שכבר היה בעבר במדינת ישראל וכפי שהיה בכל הדורות מזמן התנאים.

חוק הגיור: לראשונה גיור ממלכתי המעוגן בחוק

ד"ר שוקי פרידמן
סגן נשיא המכון למדיניות העם היהודי ומרצה למשפטים במרכז האקדמי "פרס"
זהותה היהודית של ישראל תלויה בקיומו של רוב יהודי במדינת-ישראל. הנקודה בה מתלכדת מדינת ישראל המתחדשת עם הזהות הלאומית-דתית-היהודית היא בהגדרת היהודיות. אל מול הגדרות שונות אפשריות, המובהקת והרווחת ביותר גם כיום היא זו ההלכתית.

חוק הגיור: לראשונה גיור ממלכתי המעוגן בחוק

ד"ר שוקי פרידמן
סגן נשיא המכון למדיניות העם היהודי ומרצה למשפטים במרכז האקדמי "פרס"
זהותה היהודית של ישראל תלויה בקיומו של רוב יהודי במדינת-ישראל. הנקודה בה מתלכדת מדינת ישראל המתחדשת עם הזהות הלאומית-דתית-היהודית היא בהגדרת היהודיות. אל מול הגדרות שונות אפשריות, המובהקת והרווחת ביותר גם כיום היא זו ההלכתית.