שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter

רפורמת הגיור היא קריטית כדי להתמודד עם אתגרי השעה

הרב ד"ר שרון שלום
מרצה בחוג ליהדות וראש הקתדרה לחקר יהדות אתיופיה בקריה האקדמית אונו

השאלה היא מה עומד בשורש הבהלה? מי באמת מסוכן לרבנות? מי הורס את הרבנות? מי האויבים שלה? מי מגביר את ההתבוללות ומי עוצר אותה? אלה המבקשים לפתוח את הסטטוס-קוו תוך רפורמת הכשרות והגיור או אלה הדוחים אותה? האם אלה הטוענים שהמצב הקיים מהווה פגיעה בזהות יהודית של ישראל בכך שהיא מונעת מרבבות לבוא בברית נישואין עם כלל ישראל בארץ ובתפוצות, מרחיקה יחידים וקהילות ממורשת ישראל ומגבירה את הניכור בין חלקי העם, או אותם אלה הטוענים שהרפורמה היא פגיעה קשה ברבנות והחלשה של הזהות היהודית בארץ ישראל?

ישנם כמה עקרונות יסוד שעליהם ניתן להסכים. ראשית ערבוב פוליטיקה עם רבנות הוא דבר מזיק ואפילו משחית. שנית, מצב הגיור הקיים בארץ מקשה על חייהם של אלפים, אזרחים ישראלים הרואים את עצמם כחלק מעם ישראל, אך אינם מוכרים כ"יהודים" על ידי הרבנות הראשית ועל כן גם על ידי מוסדות המדינה ככלל. שלישית, כל עוד הגיור מקנה אזרחות ישראלית לפי חוק השבות, יש חשיבת גדולה, שמדינת ישראל תפקח על תהליך הגיור.

מי מדבר בשם היהדות?

הוויכוח סביב הרפורמה מקשה עלינו לזהות מי מדבר בשם האינטרסים האישיים באצטלה של דאגה לעולם היהודי ומי מדבר בשם האינטרסים הלאומיים מתוך דאגה אמיתית לזהותה היהודית והדמוקרטית של מדינת ישראל. דומני שקיימים יסודות חשובים בתרבות הדתית האתיופית שיכולים לשמש כאנטיביוטיקה לפוליטיזציה הקיימת בתחום הכשרות והגיור במדינת ישראל. הקהילה היהודית האתיופית שימשה לנו מופת של צדקה, חסד וסולידריות שראוי ללמוד ממנו. הקהילה, ולא המדינה שבתוכה הם חיו, העניקה להם את זהותם היהודית.

הקהילה היהודית הייתה מפוזרת ומפורדת בכפרים קטנים. אופי הקהילה שונה מכפר לכפר. מנהיגיה הרוחניים של הקהילה – הקייסים – הנהיגו הנהגות ומנהגים שונים אחד מהשני. שאלת הגיור וטקסי המעבר וההרחקה, בדרישות הכניסה לתוכה ובאופני ההוצאה ממנה נקבעו על פי הרב המקומי. ובכלל, בכל נושא הליך הגיור האמונה היא הדבר המכונן בעולמם, קבלת המצוות אינה מעכבת. חרף זאת. הקהילה נהגה תמיד אחר הוראותיו והנהגותיו של הקייס המקומי. אפילו קייס הקייסים המגיע לכפר אחר נהג על פי הוראותיו של הקייס המקומי. בבסיס התפיסה התיאולוגית האתיופית עומד הרעיון הפלורליסטי ש"אלו ואלו דברי אלוקים חיים" וקיימים לפיכך ערוצים שונים לעבודת השם.

בבסיס המסורת האתיופית שורר קשר טבעי בין מידות מוסריות לאמינות משפטית הלכתית. הלכות הללו שעדיין היו קיימות, בתוך הקהילה האתיופית, עד לכניסה לארץ, משקפות למעשה את ההלכה הקדומה. כך מובא בתלמוד הבבלי "במקומו של רבי אליעזר היו כורתין עצים לעשות פחמין לעשות ברזל בשבת" . במקומו של רבי יוסי הגלילי היו אוכלין בשר עוף בחלב" בעצם ההלכה מעולם לא הייתה אחידה הלכות כשרות והכלות הגיור בכל מקום היו שונים ממקום למקום. ורבים הם המקומות בגמרא המאשרים מציאות פלורליסטית זאת אולי הביטוי הידוע ביותר לכך בשפה הארמית היא "נהרא נהרא ופשטיה" "נהר נהר ומסלולו", לכל נהר מסלול זרימה משלו ואין בכך הפרעה למסלול זרימתו של הנהר האחר. וכך ביטוי זה להעניק לגיטימציה למנהגים שונים בהלכה היהודית.

וכך באופן מעורר הערצה היהדות האתיופית הצליחה לאחד את הקהילות השונות והמגוונות לקהילה אחת גדולה. דא עקא, דומה שכיום יוצא אתיופיה, כמו הרבה יהודים שומרי הלכה בישראל מפולגים זה מזה. הדתיים והלא דתיים אינם יכולים לאכול יחד, אינם יכולים לנהל עסק משותף, לגור בשכנות או להינשא זה לזו, ואפילו בתוך הקבוצות הדתיות ישנה היררכיה על פי הגדרות. היום אפשר לראות ארבעה יהודים שומרי מצוות יושבים יחד והם אינם יכולים לאכול זה ממאכליו של זה בשל דיני כשרות.

הגדרה חיצונית

במציאות עגומה כזאת, הגדרת היהודי היא חיצונית, לא מהותית ולא ערכית. לאיזה זרם הוא שייך? חרדי, כיפה סרוגה, לא דתי, תלמודי, רפורמי, קונסרבטיבי, אתיופי, תימני, רוסי, דתל"ש ועוד. דומני לפיכך שתפיסה פלורליסטית זאת, כפי שהיא נהוגה בביתא ישראל, יש בה לספק תשובות אפשרויות לשאלות העולות סביב הרפורמה. גם בישראל האדם המאמין נמצא במעגלים חברתיים נוספים על מקום מגוריו, סוג הזרם שחי בתוכו ועוד לכל זה מלמדת אותנו המסורת האתיופית המשקפת את ההלכה הקדומה מחייבת אותנו לשאול האם שיוך האדם לרב נקבע על פי הקהילה שאליה הוא שייך בשכונת מגוריו? ממה נובעת סמכותו של הרב האם מכוח הקהל, מידיעותיו התורניות או ממידותיו הטובות? מה קובע את שיוכו של אדם לרב, כתובת המגורים, בית הכנסת בו הוא מתפלל או קריטריון אחר? שאלות הללו יכולים לעזור למדינת ישראל למצוא את המודל המתאים לשילוב פיקוח ממלכתי על כשרות וגיור מתך עמדה פלורליסטית.

מדינת ישראל כמדינה רווחה מודרנית מסוגלת ליצור עבורנו תנאי חיים טובים יותר מהחיים בקהילות שהיו בגלות. אבל הפחד וחוסר האמון ההדדיים מונעים זאת ואנו מחלישים אחד את השני במקום לחזק אחד את השני. לכן אני מברך על הרפורמה ומתווה הגיור החדש, שמציע שר הדתות מתן כהנא, שבבסיסה עומדת האפשרות שתינתן בידי רבני ערים להקים בתי דין לגיור, דרך זאת קרובה יותר לתפיסה הקהילתית שעבדה יפה לאורך אלפי שנים בכל הגלויות. מה גם שמתווה זה תואם עם גדולי הרבנים מהציונות הדתית. כולי תפילה שלא תארע תקלה והרפורמה תצליח להוסיף לחזק בשמירת המסורת, אהבת תורה וקירוב לבבות תוך יחסי אמון הדדיים.

 

המאמר פורסם באתר גלובס.

רפורמת הגיור היא קריטית כדי להתמודד עם אתגרי השעה

הרב ד"ר שרון שלום
מרצה בחוג ליהדות וראש הקתדרה לחקר יהדות אתיופיה בקריה האקדמית אונו

השאלה היא מה עומד בשורש הבהלה? מי באמת מסוכן לרבנות? מי הורס את הרבנות? מי האויבים שלה? מי מגביר את ההתבוללות ומי עוצר אותה? אלה המבקשים לפתוח את הסטטוס-קוו תוך רפורמת הכשרות והגיור או אלה הדוחים אותה? האם אלה הטוענים שהמצב הקיים מהווה פגיעה בזהות יהודית של ישראל בכך שהיא מונעת מרבבות לבוא בברית נישואין עם כלל ישראל בארץ ובתפוצות, מרחיקה יחידים וקהילות ממורשת ישראל ומגבירה את הניכור בין חלקי העם, או אותם אלה הטוענים שהרפורמה היא פגיעה קשה ברבנות והחלשה של הזהות היהודית בארץ ישראל?

ישנם כמה עקרונות יסוד שעליהם ניתן להסכים. ראשית ערבוב פוליטיקה עם רבנות הוא דבר מזיק ואפילו משחית. שנית, מצב הגיור הקיים בארץ מקשה על חייהם של אלפים, אזרחים ישראלים הרואים את עצמם כחלק מעם ישראל, אך אינם מוכרים כ"יהודים" על ידי הרבנות הראשית ועל כן גם על ידי מוסדות המדינה ככלל. שלישית, כל עוד הגיור מקנה אזרחות ישראלית לפי חוק השבות, יש חשיבת גדולה, שמדינת ישראל תפקח על תהליך הגיור.

מי מדבר בשם היהדות?

הוויכוח סביב הרפורמה מקשה עלינו לזהות מי מדבר בשם האינטרסים האישיים באצטלה של דאגה לעולם היהודי ומי מדבר בשם האינטרסים הלאומיים מתוך דאגה אמיתית לזהותה היהודית והדמוקרטית של מדינת ישראל. דומני שקיימים יסודות חשובים בתרבות הדתית האתיופית שיכולים לשמש כאנטיביוטיקה לפוליטיזציה הקיימת בתחום הכשרות והגיור במדינת ישראל. הקהילה היהודית האתיופית שימשה לנו מופת של צדקה, חסד וסולידריות שראוי ללמוד ממנו. הקהילה, ולא המדינה שבתוכה הם חיו, העניקה להם את זהותם היהודית.

הקהילה היהודית הייתה מפוזרת ומפורדת בכפרים קטנים. אופי הקהילה שונה מכפר לכפר. מנהיגיה הרוחניים של הקהילה – הקייסים – הנהיגו הנהגות ומנהגים שונים אחד מהשני. שאלת הגיור וטקסי המעבר וההרחקה, בדרישות הכניסה לתוכה ובאופני ההוצאה ממנה נקבעו על פי הרב המקומי. ובכלל, בכל נושא הליך הגיור האמונה היא הדבר המכונן בעולמם, קבלת המצוות אינה מעכבת. חרף זאת. הקהילה נהגה תמיד אחר הוראותיו והנהגותיו של הקייס המקומי. אפילו קייס הקייסים המגיע לכפר אחר נהג על פי הוראותיו של הקייס המקומי. בבסיס התפיסה התיאולוגית האתיופית עומד הרעיון הפלורליסטי ש"אלו ואלו דברי אלוקים חיים" וקיימים לפיכך ערוצים שונים לעבודת השם.

בבסיס המסורת האתיופית שורר קשר טבעי בין מידות מוסריות לאמינות משפטית הלכתית. הלכות הללו שעדיין היו קיימות, בתוך הקהילה האתיופית, עד לכניסה לארץ, משקפות למעשה את ההלכה הקדומה. כך מובא בתלמוד הבבלי "במקומו של רבי אליעזר היו כורתין עצים לעשות פחמין לעשות ברזל בשבת" . במקומו של רבי יוסי הגלילי היו אוכלין בשר עוף בחלב" בעצם ההלכה מעולם לא הייתה אחידה הלכות כשרות והכלות הגיור בכל מקום היו שונים ממקום למקום. ורבים הם המקומות בגמרא המאשרים מציאות פלורליסטית זאת אולי הביטוי הידוע ביותר לכך בשפה הארמית היא "נהרא נהרא ופשטיה" "נהר נהר ומסלולו", לכל נהר מסלול זרימה משלו ואין בכך הפרעה למסלול זרימתו של הנהר האחר. וכך ביטוי זה להעניק לגיטימציה למנהגים שונים בהלכה היהודית.

וכך באופן מעורר הערצה היהדות האתיופית הצליחה לאחד את הקהילות השונות והמגוונות לקהילה אחת גדולה. דא עקא, דומה שכיום יוצא אתיופיה, כמו הרבה יהודים שומרי הלכה בישראל מפולגים זה מזה. הדתיים והלא דתיים אינם יכולים לאכול יחד, אינם יכולים לנהל עסק משותף, לגור בשכנות או להינשא זה לזו, ואפילו בתוך הקבוצות הדתיות ישנה היררכיה על פי הגדרות. היום אפשר לראות ארבעה יהודים שומרי מצוות יושבים יחד והם אינם יכולים לאכול זה ממאכליו של זה בשל דיני כשרות.

הגדרה חיצונית

במציאות עגומה כזאת, הגדרת היהודי היא חיצונית, לא מהותית ולא ערכית. לאיזה זרם הוא שייך? חרדי, כיפה סרוגה, לא דתי, תלמודי, רפורמי, קונסרבטיבי, אתיופי, תימני, רוסי, דתל"ש ועוד. דומני לפיכך שתפיסה פלורליסטית זאת, כפי שהיא נהוגה בביתא ישראל, יש בה לספק תשובות אפשרויות לשאלות העולות סביב הרפורמה. גם בישראל האדם המאמין נמצא במעגלים חברתיים נוספים על מקום מגוריו, סוג הזרם שחי בתוכו ועוד לכל זה מלמדת אותנו המסורת האתיופית המשקפת את ההלכה הקדומה מחייבת אותנו לשאול האם שיוך האדם לרב נקבע על פי הקהילה שאליה הוא שייך בשכונת מגוריו? ממה נובעת סמכותו של הרב האם מכוח הקהל, מידיעותיו התורניות או ממידותיו הטובות? מה קובע את שיוכו של אדם לרב, כתובת המגורים, בית הכנסת בו הוא מתפלל או קריטריון אחר? שאלות הללו יכולים לעזור למדינת ישראל למצוא את המודל המתאים לשילוב פיקוח ממלכתי על כשרות וגיור מתך עמדה פלורליסטית.

מדינת ישראל כמדינה רווחה מודרנית מסוגלת ליצור עבורנו תנאי חיים טובים יותר מהחיים בקהילות שהיו בגלות. אבל הפחד וחוסר האמון ההדדיים מונעים זאת ואנו מחלישים אחד את השני במקום לחזק אחד את השני. לכן אני מברך על הרפורמה ומתווה הגיור החדש, שמציע שר הדתות מתן כהנא, שבבסיסה עומדת האפשרות שתינתן בידי רבני ערים להקים בתי דין לגיור, דרך זאת קרובה יותר לתפיסה הקהילתית שעבדה יפה לאורך אלפי שנים בכל הגלויות. מה גם שמתווה זה תואם עם גדולי הרבנים מהציונות הדתית. כולי תפילה שלא תארע תקלה והרפורמה תצליח להוסיף לחזק בשמירת המסורת, אהבת תורה וקירוב לבבות תוך יחסי אמון הדדיים.

 

המאמר פורסם באתר גלובס.

מאמרים נוספים

גיור בעידן של קיבוץ גלויות

פרופ׳ ידידיה שטרן
נשיא המכון למדיניות העם היהודי ומרצה למשפטים באונ׳ בר-אילן
אשרינו שאנו חיים בדור של קיבוץ גלויות. בין השבים למולדת העתיקה גם משפחות שרק חלקים מתוכן הם יהודים. כך, כיום, חיים בישראל קרוב לחצי מיליון אזרחים, שהם עולים מכוח חוק השבות )וצאצאיהם שנולדו כאן(, שלא נולדו לאם יהודייה, ולכן אינם מוכרים על ידי ההלכה ועל ידי החוק הישראלי כיהודים.

גיור בעידן של קיבוץ גלויות

פרופ׳ ידידיה שטרן
נשיא המכון למדיניות העם היהודי ומרצה למשפטים באונ׳ בר-אילן
אשרינו שאנו חיים בדור של קיבוץ גלויות. בין השבים למולדת העתיקה גם משפחות שרק חלקים מתוכן הם יהודים. כך, כיום, חיים בישראל קרוב לחצי מיליון אזרחים, שהם עולים מכוח חוק השבות )וצאצאיהם שנולדו כאן(, שלא נולדו לאם יהודייה, ולכן אינם מוכרים על ידי ההלכה ועל ידי החוק הישראלי כיהודים.

חוק הגיור: הקרב בין מי שמעוניין לסייע לגרים – למי שלא רוצה בהם בישראל

ד"ר נתנאל פישר
ראש בית הספר למדיניות ציבורית, ממשל ומשפט במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט
לא מדובר ברבנים "מקלים", לא מחפשים לחפף בגיור, לא מעוניינים בגיור סיטונאי – ואיש לא יבטל גיורים שנעשו | ד"ר נתנאל פישר, ממנסחי חוק הגיור החדש, עונה על הביקורות

חוק הגיור: הקרב בין מי שמעוניין לסייע לגרים – למי שלא רוצה בהם בישראל

ד"ר נתנאל פישר
ראש בית הספר למדיניות ציבורית, ממשל ומשפט במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט
לא מדובר ברבנים "מקלים", לא מחפשים לחפף בגיור, לא מעוניינים בגיור סיטונאי – ואיש לא יבטל גיורים שנעשו | ד"ר נתנאל פישר, ממנסחי חוק הגיור החדש, עונה על הביקורות

הרב שלמה וילק על רפורמת הגיור: "הפתרון הטוב והמתאים ביותר"

שלמה וילק
ראש ישיבת ההסדר מחניים
ראש ישיבת מחניים: "כוחות גדולים מתנגדים למהלכים החשובים, וכמו תמיד אין מדובר בהלכה ולא בטובת עם ישראל".

הרב שלמה וילק על רפורמת הגיור: "הפתרון הטוב והמתאים ביותר"

שלמה וילק
ראש ישיבת ההסדר מחניים
ראש ישיבת מחניים: "כוחות גדולים מתנגדים למהלכים החשובים, וכמו תמיד אין מדובר בהלכה ולא בטובת עם ישראל".

הרב דרוקמן: חוק הגיור הוא חוק טוב וחשוב

הרב חיים דרוקמן
כראש ישיבת אור עציון ונשיא מוסדותיה,מהרבנים הבולטים בציונות הדתית.
מנגד מודה הרב חיים דרוקמן שעל אף החוק הטוב: "לא אצביע בעד אם הרבנות הראשית מתנגדת לזה".

הרב דרוקמן: חוק הגיור הוא חוק טוב וחשוב

הרב חיים דרוקמן
כראש ישיבת אור עציון ונשיא מוסדותיה,מהרבנים הבולטים בציונות הדתית.
מנגד מודה הרב חיים דרוקמן שעל אף החוק הטוב: "לא אצביע בעד אם הרבנות הראשית מתנגדת לזה".

אונאת הגר – עובדות ודעות

צוריאל חלמיש
חוקר הלכה בישיבת הר ברכה
מאז ומעולם היו מחלוקות בהלכות גיור. המקילים לא נמנעו מלגייר מחשש אונאת הגר, גם כאשר גורמים בתוככי הרבנות הראשית פקפקו בכשרות הגיורים. דעה וסקירה היסטורית.

אונאת הגר – עובדות ודעות

צוריאל חלמיש
חוקר הלכה בישיבת הר ברכה
מאז ומעולם היו מחלוקות בהלכות גיור. המקילים לא נמנעו מלגייר מחשש אונאת הגר, גם כאשר גורמים בתוככי הרבנות הראשית פקפקו בכשרות הגיורים. דעה וסקירה היסטורית.

תמיכה במתווה הגיור על ידי רבני ערים

הרב אליעזר מלמד
רב היישוב הר ברכה וראש הישיבה
טוב להחזיר לרבנים מקומיים את הסמכות החוקית לגייר. כך היא ההלכה מימים ימימה, שכל רב מוסמך לגייר. וכך נהגו גם במדינת ישראל עד לפני כשלושים שנה. וכך ראוי ונכון כיום

תמיכה במתווה הגיור על ידי רבני ערים

הרב אליעזר מלמד
רב היישוב הר ברכה וראש הישיבה
טוב להחזיר לרבנים מקומיים את הסמכות החוקית לגייר. כך היא ההלכה מימים ימימה, שכל רב מוסמך לגייר. וכך נהגו גם במדינת ישראל עד לפני כשלושים שנה. וכך ראוי ונכון כיום

גיור רבני ערים – צו השעה

הרב דוד סתיו
רב העיר שהם ויו"ר ארגון רבני צהר
העובדה שבכל שנה נולדים בישראל חמשת אלפים ילדים שאינם יהודים, והם מהווים בשר מבשרה של החברה הישראלית ומעורים בה מבלי הכר, מייצרת אתגר גדול של נישואי תערובת

גיור רבני ערים – צו השעה

הרב דוד סתיו
רב העיר שהם ויו"ר ארגון רבני צהר
העובדה שבכל שנה נולדים בישראל חמשת אלפים ילדים שאינם יהודים, והם מהווים בשר מבשרה של החברה הישראלית ומעורים בה מבלי הכר, מייצרת אתגר גדול של נישואי תערובת

מתווה הגיור יחזק את הגיור כהלכה בישראל

הרב יעקב מדן
ראש ישיבת הר-עציון
מתווה הגיור המוצע כעת שומר על מעמדם של הרבנים הראשיים כ”ראשי העדה הדתית”, החתימה על תעודת ההמרה של המתגייר תהיה גם מכוחם, והגיור יירשם ברשות מרכזית המתואמת עימם.

מתווה הגיור יחזק את הגיור כהלכה בישראל

הרב יעקב מדן
ראש ישיבת הר-עציון
מתווה הגיור המוצע כעת שומר על מעמדם של הרבנים הראשיים כ”ראשי העדה הדתית”, החתימה על תעודת ההמרה של המתגייר תהיה גם מכוחם, והגיור יירשם ברשות מרכזית המתואמת עימם.

שמירה על זהותה היהודית של המדינה – צו השעה

הרבנית ד״ר טובה גנזל
מרצה בכירה בחוג הרב תחומי למדעי היהדות ולשעבר ראש המדרשה, באוניברסיטת בר-אילן
זכינו לחיות בדור שבו לנגד עינינו מתכנסים נדחי ישראל מארבע כנפות הארץ, ומדינת ישראל מהווה מוקד משיכה ליהודים רבים, ועימם מי שהם מזרע ישראל. בכך מוצב לפתחינו אתגר הלכתי ומדיני.

שמירה על זהותה היהודית של המדינה – צו השעה

הרבנית ד״ר טובה גנזל
מרצה בכירה בחוג הרב תחומי למדעי היהדות ולשעבר ראש המדרשה, באוניברסיטת בר-אילן
זכינו לחיות בדור שבו לנגד עינינו מתכנסים נדחי ישראל מארבע כנפות הארץ, ומדינת ישראל מהווה מוקד משיכה ליהודים רבים, ועימם מי שהם מזרע ישראל. בכך מוצב לפתחינו אתגר הלכתי ומדיני.

המשכה של מסורת ולא רפורמה

הרב יעקב ורהפטיג
דיין גיור וראש כולל במכון הרי פישל (לשעבר)
לענין חוק הגיור אבהיר כי אין כאן שום רפורמה וכי המתווה חוזר לדרך בה נהגו לפני שנים בארץ. רב עיר הממונה על הכשרות, עירוב, טהרת המשפחה, לווית המת, ועל העולם ההלכתי

המשכה של מסורת ולא רפורמה

הרב יעקב ורהפטיג
דיין גיור וראש כולל במכון הרי פישל (לשעבר)
לענין חוק הגיור אבהיר כי אין כאן שום רפורמה וכי המתווה חוזר לדרך בה נהגו לפני שנים בארץ. רב עיר הממונה על הכשרות, עירוב, טהרת המשפחה, לווית המת, ועל העולם ההלכתי

חובתנו לפעול למען הגיור

הרב שמואל דוד
רב העיר עפולה
אחד המיזמים הראשונים שהקמתי עם כניסתי לתפקיד רב העיר לפני עשרים וארבע שנים, היה הקמת אולפני גיור בעפולה. הצורך לתת מענה לאנשים אשר זוהו כיהודים בברית המועצות לשעבר

חובתנו לפעול למען הגיור

הרב שמואל דוד
רב העיר עפולה
אחד המיזמים הראשונים שהקמתי עם כניסתי לתפקיד רב העיר לפני עשרים וארבע שנים, היה הקמת אולפני גיור בעפולה. הצורך לתת מענה לאנשים אשר זוהו כיהודים בברית המועצות לשעבר

חשיבות הגיור בעת הזו

הרב רא״ם הכהן
ראש ישיבת עתניאל ורב היישוב עתניאל
כפי שכבר כתבתי בעבר אין לי ספק שהאחריות של מנהיגי הציבור בעת הזאת היא כדברי הנביא ירמיהו: 'והקמתי עליהם רעים ורעום ולא ייראו עוד ולא יחתו ולא יפקדו נאם ה"'. מתוך כך אני סבור כי חובתנו להחזיר את יכולת הגיור לרבני ערים כפי שכבר היה בעבר במדינת ישראל וכפי שהיה בכל הדורות מזמן התנאים.

חשיבות הגיור בעת הזו

הרב רא״ם הכהן
ראש ישיבת עתניאל ורב היישוב עתניאל
כפי שכבר כתבתי בעבר אין לי ספק שהאחריות של מנהיגי הציבור בעת הזאת היא כדברי הנביא ירמיהו: 'והקמתי עליהם רעים ורעום ולא ייראו עוד ולא יחתו ולא יפקדו נאם ה"'. מתוך כך אני סבור כי חובתנו להחזיר את יכולת הגיור לרבני ערים כפי שכבר היה בעבר במדינת ישראל וכפי שהיה בכל הדורות מזמן התנאים.

חוק הגיור: לראשונה גיור ממלכתי המעוגן בחוק

ד"ר שוקי פרידמן
סגן נשיא המכון למדיניות העם היהודי ומרצה למשפטים במרכז האקדמי "פרס"
זהותה היהודית של ישראל תלויה בקיומו של רוב יהודי במדינת-ישראל. הנקודה בה מתלכדת מדינת ישראל המתחדשת עם הזהות הלאומית-דתית-היהודית היא בהגדרת היהודיות. אל מול הגדרות שונות אפשריות, המובהקת והרווחת ביותר גם כיום היא זו ההלכתית.

חוק הגיור: לראשונה גיור ממלכתי המעוגן בחוק

ד"ר שוקי פרידמן
סגן נשיא המכון למדיניות העם היהודי ומרצה למשפטים במרכז האקדמי "פרס"
זהותה היהודית של ישראל תלויה בקיומו של רוב יהודי במדינת-ישראל. הנקודה בה מתלכדת מדינת ישראל המתחדשת עם הזהות הלאומית-דתית-היהודית היא בהגדרת היהודיות. אל מול הגדרות שונות אפשריות, המובהקת והרווחת ביותר גם כיום היא זו ההלכתית.