שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter

שמירה על זהותה היהודית של המדינה – צו השעה

הרבנית ד״ר טובה גנזל
מרצה בכירה בחוג הרב תחומי למדעי היהדות ולשעבר ראש המדרשה, באוניברסיטת בר-אילן

בילדותי הייתי נוסעת לעיתים לבית דודתי ז"ל שהיתה הרבנית ואשת רב-העיר בעיר בצפון הארץ. בביתם היו תדיר מתגיירות שהיו באות ללמוד אצלה לקראת הגיור. מתגיירות אלו המשיכו להגיע לביתם גם לאחר הגיור מכח הקשר האישי, הליווי החם והשכנות. התיאור הזה עשוי להבהיר את השיפור המשמעותי שעשוי לחול בגיור כשיתרחש בין כותלי הקהילה עם הפקדתו בידי רבני הערים. אני מאמינה ומקווה שהחזרת הגיורים לידי הרבנות המקומית תתן מענה גם לזקוקים לגיור המתגוררים 'בדרך רחוקה'. היא תהפוך את הלימוד לחניכה מעמיקה ואף תועיל לחיזוק שמירת המצוות גם לאחר הגיור בזכות הקשרים שנרקמים בתוך הקהילה, הזיקה המתרקמת בין המתגיירים לבין הסביבה והליווי והתמיכה של הרב המקומי, בני משפחתו והקהילות הסובבת. בהסדר כזה יש יתרון נוסף ומכריע: בעוד שכיום נדרשים כללי פסיקה אחידים מתוך העובדה שהרבנים המגיירים אינם מלווים את המתגייר בדרכו לקראת הגיור, לאחר שיעבור החוק, הגיור יתקיים בתוך מסגרת של קשר ארוך טווח. ההיכרות האישית תאפשר יתר דיוק וגיוון בפסיקת ההלכה והתאמת הדין בכל מקרה לגופו, כמנהג רבנים מאז ומעולם. כל זאת, תוך הבטחה של שמירה על גבולות ההלכה האורתודוקסית מכח הסמכויות שנשמרות בידי הרבנות הראשית כגורם האחראי והמרכז.

ההכרח והצורך להרבות גיורים הם גם עניין לאומי דחוף (מניעת התבוללות וכיו"ב) אבל גם הכרה בצורך האישי והאנושי של המתגיירים המעוניינים בכך. התורה גזרה שגיור צריך להתקיים בכל הדורות בציינה כי הגיור יתקיים לדורות: "וְכִי יָגוּר אִתְּכֶם גֵּר אוֹ אֲשֶׁר בְּתוֹכְכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם…" (במדבר, טו, יד). ודייקו מכאן שהגיור יתקיים גם לאחר ביטול הסמיכה- כשאין בתי דין מומחים. כשם שקבעו הלכה כזו ביחס לגביית הלוואות כדי שלא לנעול דלת בפני הלווים, והנגישו וזירזו עבור המלווים בתי דין גם אם אינם מומחים, באותה מידה סברו חז"ל שיש לאפשר גיור בכל דור ודור גם כשאין בתי דין מומחים. הם סברו שאין להשאיר את הגויים "עגונים" מפני שאין לנעול את הדלת בפני גרים (תוס' יבמות מו, ב). המימוש הרחב של ההלכה הזו היום היא לאפשר כמה שיותר גיורים, לפתוח להם דלתות ולשמוח איתם בגילוי שכינה ובכניסה לחיק עם ישראל.

שמירה על זהותה היהודית של המדינה – צו השעה

הרבנית ד״ר טובה גנזל
מרצה בכירה בחוג הרב תחומי למדעי היהדות ולשעבר ראש המדרשה, באוניברסיטת בר-אילן

בילדותי הייתי נוסעת לעיתים לבית דודתי ז"ל שהיתה הרבנית ואשת רב-העיר בעיר בצפון הארץ. בביתם היו תדיר מתגיירות שהיו באות ללמוד אצלה לקראת הגיור. מתגיירות אלו המשיכו להגיע לביתם גם לאחר הגיור מכח הקשר האישי, הליווי החם והשכנות. התיאור הזה עשוי להבהיר את השיפור המשמעותי שעשוי לחול בגיור כשיתרחש בין כותלי הקהילה עם הפקדתו בידי רבני הערים. אני מאמינה ומקווה שהחזרת הגיורים לידי הרבנות המקומית תתן מענה גם לזקוקים לגיור המתגוררים 'בדרך רחוקה'. היא תהפוך את הלימוד לחניכה מעמיקה ואף תועיל לחיזוק שמירת המצוות גם לאחר הגיור בזכות הקשרים שנרקמים בתוך הקהילה, הזיקה המתרקמת בין המתגיירים לבין הסביבה והליווי והתמיכה של הרב המקומי, בני משפחתו והקהילות הסובבת. בהסדר כזה יש יתרון נוסף ומכריע: בעוד שכיום נדרשים כללי פסיקה אחידים מתוך העובדה שהרבנים המגיירים אינם מלווים את המתגייר בדרכו לקראת הגיור, לאחר שיעבור החוק, הגיור יתקיים בתוך מסגרת של קשר ארוך טווח. ההיכרות האישית תאפשר יתר דיוק וגיוון בפסיקת ההלכה והתאמת הדין בכל מקרה לגופו, כמנהג רבנים מאז ומעולם. כל זאת, תוך הבטחה של שמירה על גבולות ההלכה האורתודוקסית מכח הסמכויות שנשמרות בידי הרבנות הראשית כגורם האחראי והמרכז.

ההכרח והצורך להרבות גיורים הם גם עניין לאומי דחוף (מניעת התבוללות וכיו"ב) אבל גם הכרה בצורך האישי והאנושי של המתגיירים המעוניינים בכך. התורה גזרה שגיור צריך להתקיים בכל הדורות בציינה כי הגיור יתקיים לדורות: "וְכִי יָגוּר אִתְּכֶם גֵּר אוֹ אֲשֶׁר בְּתוֹכְכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם…" (במדבר, טו, יד). ודייקו מכאן שהגיור יתקיים גם לאחר ביטול הסמיכה- כשאין בתי דין מומחים. כשם שקבעו הלכה כזו ביחס לגביית הלוואות כדי שלא לנעול דלת בפני הלווים, והנגישו וזירזו עבור המלווים בתי דין גם אם אינם מומחים, באותה מידה סברו חז"ל שיש לאפשר גיור בכל דור ודור גם כשאין בתי דין מומחים. הם סברו שאין להשאיר את הגויים "עגונים" מפני שאין לנעול את הדלת בפני גרים (תוס' יבמות מו, ב). המימוש הרחב של ההלכה הזו היום היא לאפשר כמה שיותר גיורים, לפתוח להם דלתות ולשמוח איתם בגילוי שכינה ובכניסה לחיק עם ישראל.

מאמרים נוספים

אונאת הגר – עובדות ודעות

צוריאל חלמיש
חוקר הלכה בישיבת הר ברכה
מאז ומעולם היו מחלוקות בהלכות גיור. המקילים לא נמנעו מלגייר מחשש אונאת הגר, גם כאשר גורמים בתוככי הרבנות הראשית פקפקו בכשרות הגיורים. דעה וסקירה היסטורית.

אונאת הגר – עובדות ודעות

צוריאל חלמיש
חוקר הלכה בישיבת הר ברכה
מאז ומעולם היו מחלוקות בהלכות גיור. המקילים לא נמנעו מלגייר מחשש אונאת הגר, גם כאשר גורמים בתוככי הרבנות הראשית פקפקו בכשרות הגיורים. דעה וסקירה היסטורית.

גיור בעידן של קיבוץ גלויות

פרופ׳ ידידיה שטרן
נשיא המכון למדיניות העם היהודי ומרצה למשפטים באונ׳ בר-אילן
אשרינו שאנו חיים בדור של קיבוץ גלויות. בין השבים למולדת העתיקה גם משפחות שרק חלקים מתוכן הם יהודים. כך, כיום, חיים בישראל קרוב לחצי מיליון אזרחים, שהם עולים מכוח חוק השבות )וצאצאיהם שנולדו כאן(, שלא נולדו לאם יהודייה, ולכן אינם מוכרים על ידי ההלכה ועל ידי החוק הישראלי כיהודים.

גיור בעידן של קיבוץ גלויות

פרופ׳ ידידיה שטרן
נשיא המכון למדיניות העם היהודי ומרצה למשפטים באונ׳ בר-אילן
אשרינו שאנו חיים בדור של קיבוץ גלויות. בין השבים למולדת העתיקה גם משפחות שרק חלקים מתוכן הם יהודים. כך, כיום, חיים בישראל קרוב לחצי מיליון אזרחים, שהם עולים מכוח חוק השבות )וצאצאיהם שנולדו כאן(, שלא נולדו לאם יהודייה, ולכן אינם מוכרים על ידי ההלכה ועל ידי החוק הישראלי כיהודים.

הרב דרוקמן: חוק הגיור הוא חוק טוב וחשוב

הרב חיים דרוקמן
כראש ישיבת אור עציון ונשיא מוסדותיה,מהרבנים הבולטים בציונות הדתית.
מנגד מודה הרב חיים דרוקמן שעל אף החוק הטוב: "לא אצביע בעד אם הרבנות הראשית מתנגדת לזה".

הרב דרוקמן: חוק הגיור הוא חוק טוב וחשוב

הרב חיים דרוקמן
כראש ישיבת אור עציון ונשיא מוסדותיה,מהרבנים הבולטים בציונות הדתית.
מנגד מודה הרב חיים דרוקמן שעל אף החוק הטוב: "לא אצביע בעד אם הרבנות הראשית מתנגדת לזה".

רפורמת הגיור היא קריטית כדי להתמודד עם אתגרי השעה

הרב ד"ר שרון שלום
מרצה בחוג ליהדות וראש הקתדרה לחקר יהדות אתיופיה בקריה האקדמית אונו
למרות המחלוקת, הרפורמה של השר כהנא ראויה • כדאי לנו לפנות לתרבות הדתית האתיופית שיכולה לשמש כפתרון לפוליטיזציה הדתית.

רפורמת הגיור היא קריטית כדי להתמודד עם אתגרי השעה

הרב ד"ר שרון שלום
מרצה בחוג ליהדות וראש הקתדרה לחקר יהדות אתיופיה בקריה האקדמית אונו
למרות המחלוקת, הרפורמה של השר כהנא ראויה • כדאי לנו לפנות לתרבות הדתית האתיופית שיכולה לשמש כפתרון לפוליטיזציה הדתית.

הרב שלמה וילק על רפורמת הגיור: "הפתרון הטוב והמתאים ביותר"

שלמה וילק
ראש ישיבת ההסדר מחניים
ראש ישיבת מחניים: "כוחות גדולים מתנגדים למהלכים החשובים, וכמו תמיד אין מדובר בהלכה ולא בטובת עם ישראל".

הרב שלמה וילק על רפורמת הגיור: "הפתרון הטוב והמתאים ביותר"

שלמה וילק
ראש ישיבת ההסדר מחניים
ראש ישיבת מחניים: "כוחות גדולים מתנגדים למהלכים החשובים, וכמו תמיד אין מדובר בהלכה ולא בטובת עם ישראל".

חוק הגיור: הקרב בין מי שמעוניין לסייע לגרים – למי שלא רוצה בהם בישראל

ד"ר נתנאל פישר
ראש בית הספר למדיניות ציבורית, ממשל ומשפט במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט
לא מדובר ברבנים "מקלים", לא מחפשים לחפף בגיור, לא מעוניינים בגיור סיטונאי – ואיש לא יבטל גיורים שנעשו | ד"ר נתנאל פישר, ממנסחי חוק הגיור החדש, עונה על הביקורות

חוק הגיור: הקרב בין מי שמעוניין לסייע לגרים – למי שלא רוצה בהם בישראל

ד"ר נתנאל פישר
ראש בית הספר למדיניות ציבורית, ממשל ומשפט במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט
לא מדובר ברבנים "מקלים", לא מחפשים לחפף בגיור, לא מעוניינים בגיור סיטונאי – ואיש לא יבטל גיורים שנעשו | ד"ר נתנאל פישר, ממנסחי חוק הגיור החדש, עונה על הביקורות

תמיכה במתווה הגיור על ידי רבני ערים

הרב אליעזר מלמד
רב היישוב הר ברכה וראש הישיבה
טוב להחזיר לרבנים מקומיים את הסמכות החוקית לגייר. כך היא ההלכה מימים ימימה, שכל רב מוסמך לגייר. וכך נהגו גם במדינת ישראל עד לפני כשלושים שנה. וכך ראוי ונכון כיום

תמיכה במתווה הגיור על ידי רבני ערים

הרב אליעזר מלמד
רב היישוב הר ברכה וראש הישיבה
טוב להחזיר לרבנים מקומיים את הסמכות החוקית לגייר. כך היא ההלכה מימים ימימה, שכל רב מוסמך לגייר. וכך נהגו גם במדינת ישראל עד לפני כשלושים שנה. וכך ראוי ונכון כיום

גיור רבני ערים – צו השעה

הרב דוד סתיו
רב העיר שהם ויו"ר ארגון רבני צהר
העובדה שבכל שנה נולדים בישראל חמשת אלפים ילדים שאינם יהודים, והם מהווים בשר מבשרה של החברה הישראלית ומעורים בה מבלי הכר, מייצרת אתגר גדול של נישואי תערובת

גיור רבני ערים – צו השעה

הרב דוד סתיו
רב העיר שהם ויו"ר ארגון רבני צהר
העובדה שבכל שנה נולדים בישראל חמשת אלפים ילדים שאינם יהודים, והם מהווים בשר מבשרה של החברה הישראלית ומעורים בה מבלי הכר, מייצרת אתגר גדול של נישואי תערובת

מתווה הגיור יחזק את הגיור כהלכה בישראל

הרב יעקב מדן
ראש ישיבת הר-עציון
מתווה הגיור המוצע כעת שומר על מעמדם של הרבנים הראשיים כ”ראשי העדה הדתית”, החתימה על תעודת ההמרה של המתגייר תהיה גם מכוחם, והגיור יירשם ברשות מרכזית המתואמת עימם.

מתווה הגיור יחזק את הגיור כהלכה בישראל

הרב יעקב מדן
ראש ישיבת הר-עציון
מתווה הגיור המוצע כעת שומר על מעמדם של הרבנים הראשיים כ”ראשי העדה הדתית”, החתימה על תעודת ההמרה של המתגייר תהיה גם מכוחם, והגיור יירשם ברשות מרכזית המתואמת עימם.

המשכה של מסורת ולא רפורמה

הרב יעקב ורהפטיג
דיין גיור וראש כולל במכון הרי פישל (לשעבר)
לענין חוק הגיור אבהיר כי אין כאן שום רפורמה וכי המתווה חוזר לדרך בה נהגו לפני שנים בארץ. רב עיר הממונה על הכשרות, עירוב, טהרת המשפחה, לווית המת, ועל העולם ההלכתי

המשכה של מסורת ולא רפורמה

הרב יעקב ורהפטיג
דיין גיור וראש כולל במכון הרי פישל (לשעבר)
לענין חוק הגיור אבהיר כי אין כאן שום רפורמה וכי המתווה חוזר לדרך בה נהגו לפני שנים בארץ. רב עיר הממונה על הכשרות, עירוב, טהרת המשפחה, לווית המת, ועל העולם ההלכתי

חובתנו לפעול למען הגיור

הרב שמואל דוד
רב העיר עפולה
אחד המיזמים הראשונים שהקמתי עם כניסתי לתפקיד רב העיר לפני עשרים וארבע שנים, היה הקמת אולפני גיור בעפולה. הצורך לתת מענה לאנשים אשר זוהו כיהודים בברית המועצות לשעבר

חובתנו לפעול למען הגיור

הרב שמואל דוד
רב העיר עפולה
אחד המיזמים הראשונים שהקמתי עם כניסתי לתפקיד רב העיר לפני עשרים וארבע שנים, היה הקמת אולפני גיור בעפולה. הצורך לתת מענה לאנשים אשר זוהו כיהודים בברית המועצות לשעבר

חשיבות הגיור בעת הזו

הרב רא״ם הכהן
ראש ישיבת עתניאל ורב היישוב עתניאל
כפי שכבר כתבתי בעבר אין לי ספק שהאחריות של מנהיגי הציבור בעת הזאת היא כדברי הנביא ירמיהו: 'והקמתי עליהם רעים ורעום ולא ייראו עוד ולא יחתו ולא יפקדו נאם ה"'. מתוך כך אני סבור כי חובתנו להחזיר את יכולת הגיור לרבני ערים כפי שכבר היה בעבר במדינת ישראל וכפי שהיה בכל הדורות מזמן התנאים.

חשיבות הגיור בעת הזו

הרב רא״ם הכהן
ראש ישיבת עתניאל ורב היישוב עתניאל
כפי שכבר כתבתי בעבר אין לי ספק שהאחריות של מנהיגי הציבור בעת הזאת היא כדברי הנביא ירמיהו: 'והקמתי עליהם רעים ורעום ולא ייראו עוד ולא יחתו ולא יפקדו נאם ה"'. מתוך כך אני סבור כי חובתנו להחזיר את יכולת הגיור לרבני ערים כפי שכבר היה בעבר במדינת ישראל וכפי שהיה בכל הדורות מזמן התנאים.

חוק הגיור: לראשונה גיור ממלכתי המעוגן בחוק

ד"ר שוקי פרידמן
סגן נשיא המכון למדיניות העם היהודי ומרצה למשפטים במרכז האקדמי "פרס"
זהותה היהודית של ישראל תלויה בקיומו של רוב יהודי במדינת-ישראל. הנקודה בה מתלכדת מדינת ישראל המתחדשת עם הזהות הלאומית-דתית-היהודית היא בהגדרת היהודיות. אל מול הגדרות שונות אפשריות, המובהקת והרווחת ביותר גם כיום היא זו ההלכתית.

חוק הגיור: לראשונה גיור ממלכתי המעוגן בחוק

ד"ר שוקי פרידמן
סגן נשיא המכון למדיניות העם היהודי ומרצה למשפטים במרכז האקדמי "פרס"
זהותה היהודית של ישראל תלויה בקיומו של רוב יהודי במדינת-ישראל. הנקודה בה מתלכדת מדינת ישראל המתחדשת עם הזהות הלאומית-דתית-היהודית היא בהגדרת היהודיות. אל מול הגדרות שונות אפשריות, המובהקת והרווחת ביותר גם כיום היא זו ההלכתית.