שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter

תמיכה במתווה הגיור על ידי רבני ערים

הרב אליעזר מלמד
רב היישוב הר ברכה וראש הישיבה

טוב להחזיר לרבנים מקומיים את הסמכות החוקית לגייר. כך היא ההלכה מימים ימימה, שכל רב מוסמך לגייר. וכך נהגו גם במדינת ישראל עד לפני כשלושים שנה. וכך ראוי ונכון כיום, כדי לפתוח את מרב הדלתות בפני העולים ממשפחות ישראל שאינם יהודים להתגייר כהלכה. הנני תקווה שיוזמה זו תוסיף תורה ומצוות בישראל, ובזכותה יותר עולים יחזרו לצור מחצבתם, ויותר יהודים מבני הארץ יתחזקו בשמירת המסורת, באהבת התורה ובקיום המצוות.
ארחיב מעט בביאור הסוגיה.

קבלת המצוות
יסוד הגיור הוא שהגר יקבל על עצמו את החזון הגדול של עם ישראל, שמתגשם על ידי התורה והמצוות. לפיכך, אם הגר יאמר שכעיקרון אינו מוכן לקיים מצווה מסוימת, אין מגיירים אותו ואם גיירו אותו – גיורו בטל. לכן גיור במסגרת רפורמית או קונסרבטיבית אינו גיור, שכן אינם מאמינים בצורך לקיים את כל המצוות כמסורת ישראל. ואם 'גר' זה התחתן עם יהודייה, ואחר כך עזב אותה – היא רשאית להינשא ליהודי בלי שתקבל ממנו גט כהלכה.

מנגד, כל שקיבל על עצמו את התורה והמצוות כמסורת ישראל, אף שאינו מכיר את רוב המצוות, כיוון שכעיקרון הוא מעוניין לקיים את המצוות, גיורו גיור. יתר על כן, גם אם בעת הגיור הוא חושש שלא יוכל לשמור חלק מהמצוות, כגון שבת, מפני שאולי יצרו יגבר עליו או מפני כורח הפרנסה – כיוון שכעיקרון הוא רוצה לקיים את המצוות, גיורו גיור.

הדעה שאין לקבל גר שמתכוון להיות מסורתי
מה הדין כאשר הגר אינו מתכוון לחיות כאדם דתי אלא כמסורתי בלבד? האם לכתחילה יש לקבל אותו?
לדעת רבים אין לקבלו, שכן יש לקבל רק גר שמתכוון לקיים את כל המצוות כאדם דתי. אומנם אם הגר קיבל על עצמו לשמור את כל המצוות, ובית הדין החליט לגיירו, ולאחר הגיור הגר נחלש עד שהפסיק לשמור תורה ומצוות – דינו כיהודי. שכשם שיהודי שאינו שומר תורה ומצוות נשאר יהודי, כך גר שהתגייר כהלכה והפסיק לקיים מצוות נשאר יהודי.

הדעה שאפשר לקבל
ויש מקילים וסוברים שגם אם הגר מתכוון לחיות כמסורתי – כל זמן שגישתו העקרונית לתורה ולמצוות היא חיובית, יש לקבלו. ראשית, הואיל והוא מעוניין לקיים את המצוות, יש סיכוי שבמשך הזמן יקיים את כולן. שנית, גם המצוות שהוא מתכוון לקיים הן רבות מאוד ומצביעות על רצון אמיתי להצטרף לייעוד של עם ישראל: כל המצוות המרובות שבין אדם לחברו, שהן יסוד התורה כולה, וכן עוד מצוות רבות, ובכללן ברית מילה, נישואין, הלוויה, אבלות, אכילת מזון כשר. ואף אם אינו מתכוון לשמור את כל הלכות שבת, הוא מתכוון שלא לעבוד בשבת ולציין אותה בהדלקת נרות וקידוש, ולחגוג את כל החגים. ואם הוא מתגייס לצה"ל, הרי שהוא מקיים את כל המצוות הקשורות ליישוב הארץ ולהגנת ישראל, שאמרו חכמים שהן מצוות ששקולות כנגד כל המצוות.
גם לדעה המחמירה, אם בית הדין החליט לנהוג כדעה המקילה וקיבל את הגר שמתכוון לחיות כמסורתי – גיורו גיור.

סיכום
בישראל חיים כיום מאות אלפי אנשים שלהלכה אינם יהודים, אבל הם צאצאי משפחות יהודיות וזהותם ישראלית ויהודית, והם מעוניינים לחזור לצור מחצבתם. מצד אחד, רובם רוצים להתגייר ולחיות כמסורתיים, ומנגד, אם לא יתגיירו, יקימו משפחות עם יהודים, שבכך יתרחקו אף הם ממסורת ישראל. במצב זה מצווה לפתוח בפני כל הרבנים הסוברים כדעת המקילים את האפשרות להקים בתי דין ולגיירם, ולהוסיף על ידי כך תורה ומצוות בישראל.

תמיכה במתווה הגיור על ידי רבני ערים

הרב אליעזר מלמד
רב היישוב הר ברכה וראש הישיבה

טוב להחזיר לרבנים מקומיים את הסמכות החוקית לגייר. כך היא ההלכה מימים ימימה, שכל רב מוסמך לגייר. וכך נהגו גם במדינת ישראל עד לפני כשלושים שנה. וכך ראוי ונכון כיום, כדי לפתוח את מרב הדלתות בפני העולים ממשפחות ישראל שאינם יהודים להתגייר כהלכה. הנני תקווה שיוזמה זו תוסיף תורה ומצוות בישראל, ובזכותה יותר עולים יחזרו לצור מחצבתם, ויותר יהודים מבני הארץ יתחזקו בשמירת המסורת, באהבת התורה ובקיום המצוות.
ארחיב מעט בביאור הסוגיה.

קבלת המצוות
יסוד הגיור הוא שהגר יקבל על עצמו את החזון הגדול של עם ישראל, שמתגשם על ידי התורה והמצוות. לפיכך, אם הגר יאמר שכעיקרון אינו מוכן לקיים מצווה מסוימת, אין מגיירים אותו ואם גיירו אותו – גיורו בטל. לכן גיור במסגרת רפורמית או קונסרבטיבית אינו גיור, שכן אינם מאמינים בצורך לקיים את כל המצוות כמסורת ישראל. ואם 'גר' זה התחתן עם יהודייה, ואחר כך עזב אותה – היא רשאית להינשא ליהודי בלי שתקבל ממנו גט כהלכה.

מנגד, כל שקיבל על עצמו את התורה והמצוות כמסורת ישראל, אף שאינו מכיר את רוב המצוות, כיוון שכעיקרון הוא מעוניין לקיים את המצוות, גיורו גיור. יתר על כן, גם אם בעת הגיור הוא חושש שלא יוכל לשמור חלק מהמצוות, כגון שבת, מפני שאולי יצרו יגבר עליו או מפני כורח הפרנסה – כיוון שכעיקרון הוא רוצה לקיים את המצוות, גיורו גיור.

הדעה שאין לקבל גר שמתכוון להיות מסורתי
מה הדין כאשר הגר אינו מתכוון לחיות כאדם דתי אלא כמסורתי בלבד? האם לכתחילה יש לקבל אותו?
לדעת רבים אין לקבלו, שכן יש לקבל רק גר שמתכוון לקיים את כל המצוות כאדם דתי. אומנם אם הגר קיבל על עצמו לשמור את כל המצוות, ובית הדין החליט לגיירו, ולאחר הגיור הגר נחלש עד שהפסיק לשמור תורה ומצוות – דינו כיהודי. שכשם שיהודי שאינו שומר תורה ומצוות נשאר יהודי, כך גר שהתגייר כהלכה והפסיק לקיים מצוות נשאר יהודי.

הדעה שאפשר לקבל
ויש מקילים וסוברים שגם אם הגר מתכוון לחיות כמסורתי – כל זמן שגישתו העקרונית לתורה ולמצוות היא חיובית, יש לקבלו. ראשית, הואיל והוא מעוניין לקיים את המצוות, יש סיכוי שבמשך הזמן יקיים את כולן. שנית, גם המצוות שהוא מתכוון לקיים הן רבות מאוד ומצביעות על רצון אמיתי להצטרף לייעוד של עם ישראל: כל המצוות המרובות שבין אדם לחברו, שהן יסוד התורה כולה, וכן עוד מצוות רבות, ובכללן ברית מילה, נישואין, הלוויה, אבלות, אכילת מזון כשר. ואף אם אינו מתכוון לשמור את כל הלכות שבת, הוא מתכוון שלא לעבוד בשבת ולציין אותה בהדלקת נרות וקידוש, ולחגוג את כל החגים. ואם הוא מתגייס לצה"ל, הרי שהוא מקיים את כל המצוות הקשורות ליישוב הארץ ולהגנת ישראל, שאמרו חכמים שהן מצוות ששקולות כנגד כל המצוות.
גם לדעה המחמירה, אם בית הדין החליט לנהוג כדעה המקילה וקיבל את הגר שמתכוון לחיות כמסורתי – גיורו גיור.

סיכום
בישראל חיים כיום מאות אלפי אנשים שלהלכה אינם יהודים, אבל הם צאצאי משפחות יהודיות וזהותם ישראלית ויהודית, והם מעוניינים לחזור לצור מחצבתם. מצד אחד, רובם רוצים להתגייר ולחיות כמסורתיים, ומנגד, אם לא יתגיירו, יקימו משפחות עם יהודים, שבכך יתרחקו אף הם ממסורת ישראל. במצב זה מצווה לפתוח בפני כל הרבנים הסוברים כדעת המקילים את האפשרות להקים בתי דין ולגיירם, ולהוסיף על ידי כך תורה ומצוות בישראל.

מאמרים נוספים

גיור בעידן של קיבוץ גלויות

פרופ׳ ידידיה שטרן
נשיא המכון למדיניות העם היהודי ומרצה למשפטים באונ׳ בר-אילן
אשרינו שאנו חיים בדור של קיבוץ גלויות. בין השבים למולדת העתיקה גם משפחות שרק חלקים מתוכן הם יהודים. כך, כיום, חיים בישראל קרוב לחצי מיליון אזרחים, שהם עולים מכוח חוק השבות )וצאצאיהם שנולדו כאן(, שלא נולדו לאם יהודייה, ולכן אינם מוכרים על ידי ההלכה ועל ידי החוק הישראלי כיהודים.

גיור בעידן של קיבוץ גלויות

פרופ׳ ידידיה שטרן
נשיא המכון למדיניות העם היהודי ומרצה למשפטים באונ׳ בר-אילן
אשרינו שאנו חיים בדור של קיבוץ גלויות. בין השבים למולדת העתיקה גם משפחות שרק חלקים מתוכן הם יהודים. כך, כיום, חיים בישראל קרוב לחצי מיליון אזרחים, שהם עולים מכוח חוק השבות )וצאצאיהם שנולדו כאן(, שלא נולדו לאם יהודייה, ולכן אינם מוכרים על ידי ההלכה ועל ידי החוק הישראלי כיהודים.

חוק הגיור: הקרב בין מי שמעוניין לסייע לגרים – למי שלא רוצה בהם בישראל

ד"ר נתנאל פישר
ראש בית הספר למדיניות ציבורית, ממשל ומשפט במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט
לא מדובר ברבנים "מקלים", לא מחפשים לחפף בגיור, לא מעוניינים בגיור סיטונאי – ואיש לא יבטל גיורים שנעשו | ד"ר נתנאל פישר, ממנסחי חוק הגיור החדש, עונה על הביקורות

חוק הגיור: הקרב בין מי שמעוניין לסייע לגרים – למי שלא רוצה בהם בישראל

ד"ר נתנאל פישר
ראש בית הספר למדיניות ציבורית, ממשל ומשפט במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט
לא מדובר ברבנים "מקלים", לא מחפשים לחפף בגיור, לא מעוניינים בגיור סיטונאי – ואיש לא יבטל גיורים שנעשו | ד"ר נתנאל פישר, ממנסחי חוק הגיור החדש, עונה על הביקורות

הרב שלמה וילק על רפורמת הגיור: "הפתרון הטוב והמתאים ביותר"

שלמה וילק
ראש ישיבת ההסדר מחניים
ראש ישיבת מחניים: "כוחות גדולים מתנגדים למהלכים החשובים, וכמו תמיד אין מדובר בהלכה ולא בטובת עם ישראל".

הרב שלמה וילק על רפורמת הגיור: "הפתרון הטוב והמתאים ביותר"

שלמה וילק
ראש ישיבת ההסדר מחניים
ראש ישיבת מחניים: "כוחות גדולים מתנגדים למהלכים החשובים, וכמו תמיד אין מדובר בהלכה ולא בטובת עם ישראל".

רפורמת הגיור היא קריטית כדי להתמודד עם אתגרי השעה

הרב ד"ר שרון שלום
מרצה בחוג ליהדות וראש הקתדרה לחקר יהדות אתיופיה בקריה האקדמית אונו
למרות המחלוקת, הרפורמה של השר כהנא ראויה • כדאי לנו לפנות לתרבות הדתית האתיופית שיכולה לשמש כפתרון לפוליטיזציה הדתית.

רפורמת הגיור היא קריטית כדי להתמודד עם אתגרי השעה

הרב ד"ר שרון שלום
מרצה בחוג ליהדות וראש הקתדרה לחקר יהדות אתיופיה בקריה האקדמית אונו
למרות המחלוקת, הרפורמה של השר כהנא ראויה • כדאי לנו לפנות לתרבות הדתית האתיופית שיכולה לשמש כפתרון לפוליטיזציה הדתית.

הרב דרוקמן: חוק הגיור הוא חוק טוב וחשוב

הרב חיים דרוקמן
כראש ישיבת אור עציון ונשיא מוסדותיה,מהרבנים הבולטים בציונות הדתית.
מנגד מודה הרב חיים דרוקמן שעל אף החוק הטוב: "לא אצביע בעד אם הרבנות הראשית מתנגדת לזה".

הרב דרוקמן: חוק הגיור הוא חוק טוב וחשוב

הרב חיים דרוקמן
כראש ישיבת אור עציון ונשיא מוסדותיה,מהרבנים הבולטים בציונות הדתית.
מנגד מודה הרב חיים דרוקמן שעל אף החוק הטוב: "לא אצביע בעד אם הרבנות הראשית מתנגדת לזה".

אונאת הגר – עובדות ודעות

צוריאל חלמיש
חוקר הלכה בישיבת הר ברכה
מאז ומעולם היו מחלוקות בהלכות גיור. המקילים לא נמנעו מלגייר מחשש אונאת הגר, גם כאשר גורמים בתוככי הרבנות הראשית פקפקו בכשרות הגיורים. דעה וסקירה היסטורית.

אונאת הגר – עובדות ודעות

צוריאל חלמיש
חוקר הלכה בישיבת הר ברכה
מאז ומעולם היו מחלוקות בהלכות גיור. המקילים לא נמנעו מלגייר מחשש אונאת הגר, גם כאשר גורמים בתוככי הרבנות הראשית פקפקו בכשרות הגיורים. דעה וסקירה היסטורית.

גיור רבני ערים – צו השעה

הרב דוד סתיו
רב העיר שהם ויו"ר ארגון רבני צהר
העובדה שבכל שנה נולדים בישראל חמשת אלפים ילדים שאינם יהודים, והם מהווים בשר מבשרה של החברה הישראלית ומעורים בה מבלי הכר, מייצרת אתגר גדול של נישואי תערובת

גיור רבני ערים – צו השעה

הרב דוד סתיו
רב העיר שהם ויו"ר ארגון רבני צהר
העובדה שבכל שנה נולדים בישראל חמשת אלפים ילדים שאינם יהודים, והם מהווים בשר מבשרה של החברה הישראלית ומעורים בה מבלי הכר, מייצרת אתגר גדול של נישואי תערובת

מתווה הגיור יחזק את הגיור כהלכה בישראל

הרב יעקב מדן
ראש ישיבת הר-עציון
מתווה הגיור המוצע כעת שומר על מעמדם של הרבנים הראשיים כ”ראשי העדה הדתית”, החתימה על תעודת ההמרה של המתגייר תהיה גם מכוחם, והגיור יירשם ברשות מרכזית המתואמת עימם.

מתווה הגיור יחזק את הגיור כהלכה בישראל

הרב יעקב מדן
ראש ישיבת הר-עציון
מתווה הגיור המוצע כעת שומר על מעמדם של הרבנים הראשיים כ”ראשי העדה הדתית”, החתימה על תעודת ההמרה של המתגייר תהיה גם מכוחם, והגיור יירשם ברשות מרכזית המתואמת עימם.

שמירה על זהותה היהודית של המדינה – צו השעה

הרבנית ד״ר טובה גנזל
מרצה בכירה בחוג הרב תחומי למדעי היהדות ולשעבר ראש המדרשה, באוניברסיטת בר-אילן
זכינו לחיות בדור שבו לנגד עינינו מתכנסים נדחי ישראל מארבע כנפות הארץ, ומדינת ישראל מהווה מוקד משיכה ליהודים רבים, ועימם מי שהם מזרע ישראל. בכך מוצב לפתחינו אתגר הלכתי ומדיני.

שמירה על זהותה היהודית של המדינה – צו השעה

הרבנית ד״ר טובה גנזל
מרצה בכירה בחוג הרב תחומי למדעי היהדות ולשעבר ראש המדרשה, באוניברסיטת בר-אילן
זכינו לחיות בדור שבו לנגד עינינו מתכנסים נדחי ישראל מארבע כנפות הארץ, ומדינת ישראל מהווה מוקד משיכה ליהודים רבים, ועימם מי שהם מזרע ישראל. בכך מוצב לפתחינו אתגר הלכתי ומדיני.

המשכה של מסורת ולא רפורמה

הרב יעקב ורהפטיג
דיין גיור וראש כולל במכון הרי פישל (לשעבר)
לענין חוק הגיור אבהיר כי אין כאן שום רפורמה וכי המתווה חוזר לדרך בה נהגו לפני שנים בארץ. רב עיר הממונה על הכשרות, עירוב, טהרת המשפחה, לווית המת, ועל העולם ההלכתי

המשכה של מסורת ולא רפורמה

הרב יעקב ורהפטיג
דיין גיור וראש כולל במכון הרי פישל (לשעבר)
לענין חוק הגיור אבהיר כי אין כאן שום רפורמה וכי המתווה חוזר לדרך בה נהגו לפני שנים בארץ. רב עיר הממונה על הכשרות, עירוב, טהרת המשפחה, לווית המת, ועל העולם ההלכתי

חובתנו לפעול למען הגיור

הרב שמואל דוד
רב העיר עפולה
אחד המיזמים הראשונים שהקמתי עם כניסתי לתפקיד רב העיר לפני עשרים וארבע שנים, היה הקמת אולפני גיור בעפולה. הצורך לתת מענה לאנשים אשר זוהו כיהודים בברית המועצות לשעבר

חובתנו לפעול למען הגיור

הרב שמואל דוד
רב העיר עפולה
אחד המיזמים הראשונים שהקמתי עם כניסתי לתפקיד רב העיר לפני עשרים וארבע שנים, היה הקמת אולפני גיור בעפולה. הצורך לתת מענה לאנשים אשר זוהו כיהודים בברית המועצות לשעבר

חשיבות הגיור בעת הזו

הרב רא״ם הכהן
ראש ישיבת עתניאל ורב היישוב עתניאל
כפי שכבר כתבתי בעבר אין לי ספק שהאחריות של מנהיגי הציבור בעת הזאת היא כדברי הנביא ירמיהו: 'והקמתי עליהם רעים ורעום ולא ייראו עוד ולא יחתו ולא יפקדו נאם ה"'. מתוך כך אני סבור כי חובתנו להחזיר את יכולת הגיור לרבני ערים כפי שכבר היה בעבר במדינת ישראל וכפי שהיה בכל הדורות מזמן התנאים.

חשיבות הגיור בעת הזו

הרב רא״ם הכהן
ראש ישיבת עתניאל ורב היישוב עתניאל
כפי שכבר כתבתי בעבר אין לי ספק שהאחריות של מנהיגי הציבור בעת הזאת היא כדברי הנביא ירמיהו: 'והקמתי עליהם רעים ורעום ולא ייראו עוד ולא יחתו ולא יפקדו נאם ה"'. מתוך כך אני סבור כי חובתנו להחזיר את יכולת הגיור לרבני ערים כפי שכבר היה בעבר במדינת ישראל וכפי שהיה בכל הדורות מזמן התנאים.

חוק הגיור: לראשונה גיור ממלכתי המעוגן בחוק

ד"ר שוקי פרידמן
סגן נשיא המכון למדיניות העם היהודי ומרצה למשפטים במרכז האקדמי "פרס"
זהותה היהודית של ישראל תלויה בקיומו של רוב יהודי במדינת-ישראל. הנקודה בה מתלכדת מדינת ישראל המתחדשת עם הזהות הלאומית-דתית-היהודית היא בהגדרת היהודיות. אל מול הגדרות שונות אפשריות, המובהקת והרווחת ביותר גם כיום היא זו ההלכתית.

חוק הגיור: לראשונה גיור ממלכתי המעוגן בחוק

ד"ר שוקי פרידמן
סגן נשיא המכון למדיניות העם היהודי ומרצה למשפטים במרכז האקדמי "פרס"
זהותה היהודית של ישראל תלויה בקיומו של רוב יהודי במדינת-ישראל. הנקודה בה מתלכדת מדינת ישראל המתחדשת עם הזהות הלאומית-דתית-היהודית היא בהגדרת היהודיות. אל מול הגדרות שונות אפשריות, המובהקת והרווחת ביותר גם כיום היא זו ההלכתית.